איך בוחרים מנחה – הפרוטוקול המלא לבחירת מנחה לתואר שני או שלישי

אם אתם לקראת סיום התואר,
או בשלב שבו אתם חושבים על תואר נוסף מחקרי.

אם זה מאסטר או דוקטורט, תצטרכו לבחור מנחה.
מאיפה מתחילים?

איך בוחרים מנחה?
כתבתי לכם פרוטוקול מסודר, השתמשו בו ותגיעו למנחה חלומותיכם!

לא, נו… מספיק להאמין לכל דבר.
תבינו, מנחה זה קצת כמו בן או בת זוג,
לא תמיד הכל מושלם ואתם בהחלט לא תסכימו על דברים מסויימים.
במהלך השנתיים-שלוש-חמש שנים, אתם תחוו כמעט כל מה שבני זוג חווים יחד.
יהיו רגעים של אושר עילאי, יהיו רגעי אכזבה, כעס וייאוש…
בואו נגיד את האמת, יהיו הרבה יותר רגעי ייאוש ואכזבה מרגעי אושר,
כי במחקר כמו במחקר, לא הכל הולך חלק, אבל אל דאגה, גם על זה אכתוב לכם בהמשך.
*הפוסט הזה רלוונטי יותר לתחומי המדעים אך תמצאו כאן טיפים כלליים שיכולים להתאים לכולם.

איך בכל זאת תמצאו את המנחה המתאימ/ה?

תתחילו בשאלה – מה מעניין אותי?
האם אתם רוצים להמשיך באותו תחום של התואר האחרון?
האם בא לכם לשנות כיוון?
דעו, כל האפשרויות פתוחות לפניכם, גם אם תחליטו לשנות כיוון לגמרי,
אולי תצטרכו לקחת כמה קורסי השלמה או שנת השלמה, אבל זה בהחלט אפשרי.
אני מכירה באופן אישי חוקר מוכשר מתחום הביולוגיה התפתחותית שהתואר הראשון שלו היה בכלל בכלכלה, התואר השני במדעי הצמח והשלישי בחקר הסרטן!
לעיתים, הערבובים האלה יוצרים כיווני מחשבה ומחקר מטורפים לגמרי, במובן הכי טוב של המילה,
אז אל תהססו לשנות כיוון, זו לא חתונה קטולית.

אם אתם לא יודעים מה בא לכם, תתחילו להתעניין בחדשות החמות בתחום מסויים,
קראו מדע פופולארי, או את העיתון הנחשב בתחומים שונים, לא חייבים לקרוא הכל,
מספיק שתרגישו אם הכותרת של המאמר מרגשת אתכם, כי בהחלט חשוב שתתרגשו מהתחום שאתם בוחרים.

אוקיי, נניח ובחרתם תחום, עכשיו יש לכם עבודת מחקר לעשות.

בשלב הראשון סוקרים את כל האפשרויות, תביאו עט ודף.

נכנסים לכל אתרי החוגים בכל האוניברסיטאות הרלוונטיות אליכם.
לכל אוניברסיטה יש רשימה של חוגים או חוקרים, אפשר לשוטט שם, בטוחה שתמצאו כמה וכמה מחקרים מרתקים!
למרבה הצער, רוב האתרים לא מעודכנים, אבל בשביל סקירה ראשונית של הנושאים זה בסדר.

איפה עוד אפשר לחפש?
באתרים של האוניברסיטאות מפרסמים במודעות הדרושים, שווה לבדוק.
וכמובן, כאן באתר, אני אוספת את המנחים שמחפשים סטודנטים בנושאי מחקר שונים, שווה להתעדכן מפעם לפעם.
אגב, אם אתם רוצים לעזור למלא את המאגר באתר שלנו, שלחו לנו מודעות דרושים שמצאתם ונוסיף אותם לרשימה.

אם אתם עדיין מסתובבים באוניברסיטה, לכו ללוח המודעות, לעיתים תמצאו שם איזו מודעת "דרושים למחקר" מעניינת.
פייסבוק. גם שם, בקבוצות ה"בוגרים" לעיתים מפרסמים ואם כבר ציינו את הרשת החברתית,
יש חוקרים רבים שמנהלים דף פייסבוק, חפשו, אולי תמצאו שם מידע מעודכן.

השלב הבא – דירוג על פי עניין ושליחת מייל

כשיצרתם רשימה מכובדת של נושאים ומנחים שמעניינים אתכם, תדרגו אותם ע"פ עניין.
מקום ראשון- הנושא שהכי תפס אתכם ובמקום אחרון את הנושא הכי פחות מעניין.

שלחו מייל לחמשת המנחים הראשונים בשאלה האם הם מחפשים סטודנטים לתואר שני (או שלישי).
אבל לפני שאתם פותחים את המייל, יש כמה דברים שכדאי שתדעו.
תיבת המייל של רוב המנחים מתמלאת באין ספור הודעות חדשות מידי יום.
ההודעה מכם צריכה להיות עניינית אך לא כללית או ארוכה מידיי.
בכותרת אתם צריכים לכתוב משהו שיתפוס להם את העין מבין כל המיילים שטרם נפתחו,
אחרת המייל שלכם ילך לאיבוד וחבל.
@טיפ ממקור אנונימי – "בעולם האקדמיה נהוג לפעמים לכתוב באנגלית, זה משהו ששווה לשקול לפני ששולחים את מייל הגישוש הראשוני" לשיקולכם.

@טיפ נוסף ממקור אנונימי- "אם אתם שוקלים ברצינות מנחה מסויים, לפני שליחת המייל, דברו עם הסטודנטים שלה/שלו, אפשר למצוא לרוב את הפרטים באתר המעבדה. לפעמים בדיקה מקדימה יכולה "להציל" אתכם אם למשל מתגלה בשיחה שהמנחה מטורף לחלוטין במובן הפחות טוב של המילה".

מה לא כותבים במייל?

משהו שנראה כמו נוסח "העתק הדבק" לכל המנחים.
אם אתם רוצים שיתייחסו אליכם ברצינות ובכבוד,
תנו כבוד ותכתבו מייל אישי לכל מנחה ומנחה.
ולא רק זה, חשוב שתקראו כמה מחקרים שלהם ובמידה ומשהו תפס אתכם, תראו התעניינות ותשאלו.
האמת, זה חשוב אבל לא מחייב, זה מאוד תלוי מנחה.
אני לדוגמה, שלחתי הודעה כזו:

המייל הראשון ששלחתי למנחה שלי – גם הודעה פשוטה עושה את העבודה לפעמים.

שמתם לב לטעות שלי?

לא ציפיתי שהמנחה יסכים לפגוש אותי באותו היום, עם המזל שלי, במקרה הוא היה פנוי.
לכן, תמיד תכתבו אופציות אפשריות מבחינתכם,
או לפחות לכתוב מתי חשבתם להגיע ולשאול האם זה נוח.
לדוגמה- "….אני מגיעה לפקולטה ביום חמישי, האם אתה פנוי ביום זה או שנקבע לשבוע הבא?"
כמובן שאתם שואלים על פגישה רק אם אתם יודעים שהמנחה מחפש סטודנטים,
אם אתם לא בטוחים, תשאלו קודם אם זה רלוונטי.
במידה וכן, במייל הבא תשאלו על פגישה אפשרית.

ובכל זאת, במעט שכתבתי במייל הזה, היה שם משהו שכנראה עבד וזו הבקשה לשמוע על המחקרים.
מי מכם שכבר זכה במנחה יודע כמה הם אוהבים לדבר על המחקר שלהם.
אם זה לא קורה, שימו לכם נורה אדומה, כי אם הם לא יתלהבו מהמחקר, בספק אם אתם תרגישו כך.

המפגש

לעיתים, אם הגעתם למפגש אחרי שקראתם מאמרים מסויימים של המנחה,
אתם תהיו מופתעים לגלות שיש על הפרק המון רעיונות חדשים למחקר.
פתחו את האזניים, זה הזמן להקשיב.
אם משהו לא ברור, תשאלו.
יש המון מושגים שיהיו חדשים לכם ואם תהנהנו סתם, המנחה ידע שאין לכם מושג על מה מדובר.
זיכרו שזה בסדר לא לדעת הכל ולשאול שאלות זה הבסיס של כל מחקר.
אין סיבה להתבייש.

במהלך הפגישה הזו, תרגישו אם הנושא מרגש אתכם, מסקרן אתכם ובא לכם לדעת עוד.
יש מנחים שישלחו אתכם לקרוא מאמרים בנושא, זה מצויין, סוג של "בדיקת רצינות".
חיזרו אליהם במייל בשאלות או שתפגשו שוב לדון עליהם.
אם הם לא נותנים לכם מאמרים לקריאה, הגדילו ראש ובקשו.
מומלץ לבקש הפניה למאמר שיתן לכם מידע על התחום ו/או על המחקרים שרצים במעבדה.
יש לכם פוביה ממאמרים? גם על זה אכתוב בהמשך, שווה לעקוב.

@טיפ מד"ר נועה לחמן (חוקרת מוכשרת באקדמיה ומנחה סטודנטים, תקשיבו לה) –
כשממני סטודנטית ביקשה מאמרים, המחשבה הראשונה שלי היתה "יש רשימה באתר, כולל כותרות. תבחרי שלושה ותקראי".
ולכן, לבקש מאמר זה משהו שעושים באחד משלושה מקרים:
1) הרשימה לא עדכנית, והמאמר האחרון הוא מלפני שנתיים ומעלה. אז מבקשים ספציפית מאמרים עדכניים, "כי ראיתי שברשימה האחרון הוא מ…"
2) אתם כמעט סגורים על נושא, ואז מבקשים את הביבליוגרפיה שתכניס אותך לעניינים במינימום זמן.
3) יש מאמר ספציפי שאת רוצה, ואת לא מצליחה למצוא. בקשי את המאמר הספציפי. (אגב, באופן כללי דרך נהדרת לעקוף "חומות תשלום" היא לשלוח מייל למחבר. מותר לנו (המחברים) לשלוח עותקים, ואנחנו ממש שמחים לעשות את זה.

אוסיף סעיף רביעי ואומר כי לעיתים אין מאמרים על הנושא למשל- פרוייקט חדש במעבדה. אם זה המצב, בקשו מאמר/ים שיתנו לכם מידע על הנושא.

אם למדתם/עבדתם אצל חוקרים אחרים, המנחה ישאל אתכם על כך ותהיו בטוחים שהם ישאלו עליכם.
תבינו, כפי שאתם מחפשים את הזיווג המושלם, גם הם רוצים לוודא שתהיה התאמה מסויימת, הרי אתם הולכים לבלות הרבה יחד.
ויותר מזה, אכפת להם מאוד שתסתדרו עם שאר חברי הקבוצה ולכן ישלחו אתכם לשוחח עימם.
זיכרו שהמשוב הוא דו כיווני, כלומר אתם תקבלו מידע על המעבדה והמנחה וגם המנחה יקבל את המידע עליכם ודעתם של הסטודנטים מאוד חשובה למנחה.

המפגש עם האחים החדשים שלכם

אמרתי שמנחה זה כמו בן/בת זוג, טעיתי.
הם יותר כמו הורים.
המנחים ילוו אתכם וידריכו אתכם, יעודדו וידחפו כשצריך ולעיתים גם יעצבנו, כמו כל הורה טוב.
לצידכם יעבדו החברים לקבוצה, אם יש כאלה והם יהיו כמו האחים הגדולים שילוו אתכם בחודשים הראשונים.
במידה ותהיו הסטודנטים היחידים, זה משהו שתצטרכו לקחת בחשבון כי את רוב העזרה וההדרכה, בדרך כלל, מקבלים מהסטודנטים הותיקים.
אם אתם מוכנים ללמוד לבד או בהנחייה צמודה מהמנחה, אין בעיה, רק תזכרו שזה אולי יקח יותר זמן.
חשוב שתבדקו אם יש באופק שנת שבתון למנחה,
זה לא פשוט אם אין מי שיהיה איתכם בזמן שה"הורה" בחו"ל (כן, הם בדרך כלל בחו"ל).

אם יש סטודטים נוספים תחת המנחה, כאן אתם צריכים לשים לב לדבר סופר-חשוב!
מהי האינטראקציה בניהם?
לצערי הרב, שמעתי על קבוצות שהיחסים בין הסטודנטים הם יחסי תחרות מורטת עצבים.
יש מעבדות שבהם מעודדים תחרותיות במקום שיתוף פעולה!

למשל, יכולים להיות כמה סטודנטים שעובדים על אותו פרוייקט בדיוק
ומי שיצליח לסיים אותו בהצלחה ראשון יהיה כתוב על המאמר והשאר יעופו.
כן, כן, שמעתם נכון.
מיותר לציין שזוהי לא המעבדה שאתם רוצים לבלות בה את השנים הקרובות.

מנגד, יש קבוצות שבהן מרגישים כמו במשפחה אוהבת.
אוכלים כל יום יחד, צוחקים, מדברים, יוצאים לטיולים וגיבושים וממש דואגים אחד לשני כמו משפחה אמיתית.
לכזאת קבוצה תשאפו להגיע וזוהי תהיה התקופה הטובה בחייכם.

שאלות שכדאי לשאול את הסטודנטים

באופן כללי, שאלו אותם על מה הם עובדים ותנו להם לדבר.
לאחר שיסיימו, שאלו אותם על נושאים שחשובים לכם.

אם חשוב לכם חופש עשייה ועצמאות

– האם המנחה מעורב/ת מאוד (מידיי) בעשייה? או שמעודד/ת עצמאות?
– האם אפשר לפנות אליו/ה בכל מצב ולכל שאלה? האם הוא/היא זמינ/ה?
– האם יש ציפייה לשעות עבודה קבועות או שהן גמישות?
– באיזה שעות רוב הסטודנטים מסיימים את עבודתם?
– האם יש סטודנטים שעובדים תוך כדי? (במידה וחשבתם לשלב עבודה, לא בכל מקום זה אפשרי או מותר).
– האם יצא לכם לצאת לחופשה, איך המנחה הגיב?

אם חשוב לכם היחס 

– איך הייתם מתארים את היחסים בניכם?
– קרה שהמחקר נתקע? מה עשיתם?
– האם אי פעם הייתה לכם בעיה עם המלגה?
– איך מתנהלות פגישות הקבוצה? (אם יש כאלה).
– האם אתם (הסטודנטים) מבלים יחד מחוץ למעבדה?

אם חשוב לכם ההספק במחקר

– מה הציפייה לגבי פרסום מאמרים?
– האם הסטודנטים כותבים את המאמרים? (ההתנסות חשובה בעיקר לדוקטורט- ותודה לטיפ האנונימי!)
– האם את/ה מרגיש/ה שיש את כל הציוד הנחוץ לעבודה?
– האם המעבדה מתוקצבת?
– האם מישהו מהסטודנטים טס לכנסים?

אם את אמא-סטודנטית או חושבת על הורות

– האם הייתה סטודנטית שיצאה לחופשת לידה?
– לאחר כמה זמן היא שבה?
– איך זה התנהל? האם היו בעיות?
– האם שילמו לה בזמן חופשת הלידה? (זה חובה אגב, אם נתקלת בבעיה, צרי קשר!)
– האם מקובל להביא את הילדים בחופשות? (רלוונטי גם לאבות)
– האם מתחשבים כאשר הילדים חולים? (כנ"ל)

כל השאלות, אלו ונוספות, יתנו לכם המון מידע חשוב לגבי האינטראקציה עם המנחה והסטודנטים.
אל תסתפקו בסטודנט אחד, תמיד יהיה אחד או שניים שבמקרה תפסתם אותם ממורמרים על משהו,
תדברו עם כל מי שאתם יכולים כדי לקבל את התמונה המלאה.

# טיפ

אהבתם את הנושא, המנחה והחברים? תשאלו האם ניתן לעבוד לפי שעות לפני תחילת הלימודים.
כך תרוויחו פעמיים, גם כסף (מינימום אבל עדיף מכלום) וגם תתחילו להרגיש האם הבחירה שלכם נכונה.
לא בכל מקום זה אפשרי, זה מאוד תלוי בנהלים, בתקנים, בתקציב המחקר ועוד.
אבל אם כן, הניסיון הזה יכול לעזור מאוד, לשני הצדדים.

דברו גם עם הסטודנטים מהקבוצות השכנות אבל אל תאמינו לשמועות

לפעמים תקבלו מידע מעניין דווקא מסטודנטים "שכנים", חשוב לדעת מה הם חושבים אבל קחו הכל בערבון מוגבל.
בנוסף, זה שסטודנט א' לא הסתדר עם המנחה, זה לא אומר שאתם לא.
כאן אני חוזרת להקבלה למערכות יחסים בין בני זוג – לכל סיר יש מכסה, הטעם של סטודנט אחד לא בהכרח יהיה הטעם שלכם.
תצטרכו להכיר אחד את השני עם הזמן, להכיר את היתרונות והחסרונות ולהחליט אם החסרונות סבילים מבחינתכם.
אגב, יש אחלה קבוצה בפייסבוק ששם תוכלו לקבל ולתת מידע אנונימי- הכניסה לסטודנטים בלבד.

נפגשתם, הקשבתם, בדקתם ושאלתם. עכשיו מה?

מצמצמים את הרשימה מהמידע שקיבלתם עד כה, זוכרים ששלחתם מייל ל-5 מנחים?
אולי חלק ענו לכם שזה לא רלוונטי, אולי לחלק זה לא התאים, אולי אתם מחקתם ע"פ קריטריונים שונים,
אם יצא שבסוף נפגשתם רק עם מנחה אחד, חיזרו לרשימה ועברו הלאה, חשוב שתפגשו עם עוד שני מנחים לפחות כדי לקבל מושג.
אם ממש "ננעלתם" על המנחה הראשון שפגשתם, אז הייתי ממליצה להיפגש בכל זאת עם מנחים נוספים ולו רק כדי להרגיש את התחושה הזו של-
"הנושא/המנחה הראשון היה יותר…(מעניין/מרגש/חמוד…)"
כלומר, המפגש עם אחרים יכול לחזק לכם את התחושה כלפי מנחה אחר לכאן או לכאן.

הגעתם לצומת שבה כמה נושאים/ מנחים מעניינים אתכם

מצויין! רשמו לכם מהם הקריטריונים החשובים לכם-
עניין, אנשים, מלגה/תנאים, קרבה למקום המגורים, גמישות וכו',
דרגו את הנושאים ע"פ הקריטריונים שלכם ובחרו באחד שעונה בצורה הטובה ביותר על רובם.

נקודה חשובה שתצטרכו להכניס לעניין ההשוואה היא זמינות המנחה.
אם למנחה יש כמה "כובעים", נניח שבמקרה יש להם תפקיד חשוב נוסף שמונע מהם להיות נוכחים, חישבו אם זה מתאים לכם.
בתואר שני זה יותר קריטי מדוקטורט, כי עדיין לא חוויתם מחקר, אז לא לשכוח לברר לגבי הנקודה הזו.
אם אתם אוהבים את ה"חופש" ובעלי משמעת עצמית אז דווקא מנחים מהסוג הזה יכולים להתאים יותר.

מתי מעלים את עניין הכסף?

סטודנטים במחקר לרוב מקבלים מלגות מחייה חודשיות.
בסדנה שאני מעבירה בפקולטה לחקלאות, סטודנטים רבים שאלו אותי-
"מתי בשיחה מדברים על מלגת המחייה?"
ככלל – לא במפגש הראשון!
למרות שלעיתים המנחים ינדבו את המידע בעצמם.

זה נכון שחשוב לדעת אם יהיה לכם ממה להתקיים בשנים הקרובות, אבל חכו עוד קצת, למפגש הבא.
כשאתם מדברים על זה, תדעו שלא תמיד המנחים יודעים מה יוכלו לתת לכם.
אולי זה ישמע מוזר, אך לפעמים באמת שאין להם מושג.
אם הם לא נותנים לכם תשובה במקום, יתכן ויתנו צפי למתי כן יהיה להם מושג (תלוי בקבלת מימון לפרוייקט למשל).

במידה והם יודעים, המנחים ינקבו באחוז המלגה ואחוז משרת תרגול (אם קיים) והאם שכר הלימוד משולם על ידם או שלא.
יש מוסדות שבהם מלגת המחייה היא קבועה ולא תלויה במנחה או בתקציבים.
במידה וזה לא המצב, כתבו מייל חזרה ובו סיכום על התנאים שדיברתם עליהם,
לפעמים הם שוכחים מה הם סיכמו איתכם במפגש עד להתחלת העבודה.

נסכם

– חפשו את הנושאים/ החוקרים שמעניינים אתכם
– שלחו מייל
– קבעו פגישה
– הקשיבו
– שאלו שאלות
– דברו עם הסטודנטים ושכניהם
– רכזו את כל המידע מהפגישות עם המנחים השונים
– דרגו ע"פ הקריטריונים החשובים *לכם*
– בחרו את המנחה
– שלחו מייל אישור וסיכום
– תתחילו לחקור!!

מי יתן וזו תהיה התקופה הטובה בחייכם!
בהצלחה!!


יש לכם טיפים נוספים? כתבו לנו למטה בתגובות או בקבוצה ונשמח להוסיף אותם עם @קרדיט 😉
רוצים להיות מסודרים במחקר שלכם? תלמדו מאליסיה
רוצים לדעת עוד? הירשמו לקבלת עידכונים
נהנתם? מכירים עוד סטודנטים שהמידע יכול לעזור להם? שתפו

אודות רלי בריל

מי אני?
רלי בריל, מקימת האתר "סטודנטים שיודעים", מייסדת קהילת "אמהות באקדמיה", בוגרת האוניברסיטה העברית, מרצה ומנחת סדנאות לעידוד לימודים ומניעת נשירה, שדרנית ברדיו החברתי הראשון בתוכנית "קול האקדמיה" ובכללי- לא נחה לרגע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *