סטודנטים שרוצים ללמוד בחו"ל, אם לתואר שלם או לחילופי סטודנטים, נדרשים לכתוב מכתב אישי – Statement of Purpose או בשם נוסף- מכתב מוטיבציה. הדדליינים לקבלה לאוניברסיטאות מתקרבים ויואב גרוס, בוגר תואר ראשון בגיאולוגיה מבן גוריון ותואר שני בניהול סביבתי מאוניברסיטת אוקספורד, שיתף אותנו מנסיונו בכתיבת המכתב.
ליואב יש קבוצה מדהימה שבה הוא מסייע לסטודנטים בכל מה שקשור לימודים באנגליה ועושה את הכל באהבה, ולא רק זה, הוא גם הספיק להקים שתי חברות מצליחות בעודו סטודנט באנגליה!
יש טיפים נוספים, מסטודנטים שיודעים, בהמשך הפוסט.
תביאו עט ודף, מתחילים.
המכתב הזה הוא הלב של הבקשה שלכם.
"החלק הכי חשוב לרוב האוניברסיטאות ובאנגליה בפרט, הוא המכתב האישי.
מטרת המכתב לגרום לכם לבלוט מעל מועמדים אחרים בכך שתציגו את עצמכם- מי אתם ולמה אתם צריכים להתקבל ולא מועמד אחר?
תחשבו על זה, הרי כל המועמדים עומדים בדרישות הסף, לכולם יש קורות חיים מתוקתקים שלא ניתן לשנות (אגב, גם בהם צריך להשקיע אבל זה נושא לפוסט אחר), את הציונים לא ניתן לשנות, אין לנו שליטה על ההמלצות שנקבל וכמובן שגם לא נתקבל סופית ללא מעבר של מבחני האנגלית ברמה מספקת וכו'.
המכתב לקח לי את מירב הזמן בתהליך הקבלה ומומלץ להתחיל לעבוד עליו מוקדם ככל שניתן.
אלו הטיפים שעזרו ליואב להתקבל:
לקרוא היטב מה מחפשים בתוכנית
איזה סוג של מיומנויות, נסיון וכד'. תוך כדי קריאה לנסות לחשוב איך אתם מתאימים להגדרות שהם מחפשים ולנסות להתחיל לעשות בריינסטורמינג (סיעור מוחות) עם דף ועט – באיזה מובן אתם עונים על מה שהמוסד מחפש.
חשוב לעבור ולקרוא היטב את החוקים של המכתב – מה האורך, אילו רווחים, מה גודל הפונט וכו'.
באופן כללי המכתב צריך להכיל סיפור. למה אתם הכי מתאימים לתוכנית, למה התוכנית מתאימה לכם, למה דווקא באוניברסיטה הזו. חפשו באתרי האונברסיטאות מה הם דורשים, באוקספורד למשל, רוצים לראות שהיעד שלכם הוא לא להתקבל ללימודים שם אלא שאתם רואים את הלימודים שם כאבן דרך בדרך ליעדים שלכם, מומלץ לכתוב עליהם. שימו לב, זה לא תמיד רלוונטי לכל תוכנית ובכל אוניברסיטה, קראו את הדרישות והציפיות של מוסד הלימודים.
לא לקרוא מכתבים של אחרים
הרשת מלאה בהם. ממליץ לא לקרוא כי זה ינעל אתכם מחשבתית.
אחרי שתכתבו טיוטה כלשהי אולי שווה להציץ, אבל לא לפניכן.
כתיבת טיוטה
לצערי, לא מכשירים אותנו לכתיבה יצירתית בשום שלב בתיכון ובמקרה שלי גם בתואר ראשון, למי שאין לו נסיון בכתיבה כזו, אני ממליץ לקחת עזרה מבעל מקצוע או מחבר או חברה עם נסיון. אני כתבתי את הטיוטה הראשונה בעברית ובאורך כמעט כפול ממה שמותר וזה בסדר גמור בשלב הראשון.
שימו לב לכלל האצבע – במעבר התרגום מעברית לאנגלית, נפח המכתב שלכם יעלה ב40%.
הקמת חמ"ל
זה הזמן לנצל כל קשר שיש לכם ולהורים שלכם על מנת למצוא אנשים שיוכלו לעזור לכם.
אני רואה את המכתב כמו מאמר שצריך לעשות לו Peer Review על מנת לפרסם אותו.
אנשים רלונטיים הם אנשים בעלי נסיון כתיבה, מרצים וחוקרים שעבדו באוניברסיטה המבוקשת, אנשים דוברי אנגלית עם עדיפות לבריטים (אם אתם מכוונים לאנגליה) ומעל הכל אם אתם מוצאים מישהי או מישהו שלמד או לומד את מה שאתם רוצים ללמוד זה הכי אידיאלי ואם הם ישראליים אז זה יעזור לכם אפילו יותר.
לי היו 7 אנשים בחמ"ל והוא כלל את כל סוגי האנשים שהזכרתי.
אם יש לכם חברים שהתקבלו למוסד שמעניין אתכם, מומלץ לבקש את כל המסמכים ולהציץ במכתב שלהם לאחר שיש לכם כיוון שלהו.
בשנה שעברה וגם השנה (תשע"ח) אני עוזר באהבה גדולה לאנשים שמנסים להתקבל למה שלמדתי (Envirnmental Change and Management) ומשתף את כל המסמכים שלי לכל דורש.
כשאתם שולחים לחוות דעת, מומלץ לעבוד בפורמט של Track changes בוורד ולהבין שאתם לא חייבים לקבל כל הצעה שיתנו לכם, כל אחד ימשוך לכיוון שלו ואתם תצטרכו להחליט מה מתאים לכם ומה לא.
לי היו כחמישה "פינגפונגים" עד שהגעתי לגרסא הכמעט סופית ואז עברתי לשלב הבא.
מומלץ בחום לקרוא את 25 מכתבי הקבלה כדי לקבל מושג טוב לגבי מכתב קבלה מוצלח!
אנגלית
האנגלית במכתב חייבת להיות ללא דופי.
טעות קטנטנה בדיקדוק, ביטוי לא במקום, משפט ארוך מידי וכד' יכולים לגרום לפסילת המועמדות.
חשוב לציין שאני הגשתי את עצמי לאוקספורד, שהם פלצני על, נעזרתי רבות בחברים דוברי אנגלית אבל כצעד אחרון שילמתי למומחה שיבדוק שהמכתב והמסמכים האחרים הם ללא דופי.
זה השירות היחידי ששילמתי עליו והוא נתן לי הרבה שקט נפשי גם בתהליך הכתיבה וגם לאחר שהגשתי את האפליקישיין.
לפזר את הביצים
אני ניגשתי רק לשתי אוניברסיטאות ולשני מסלולים בכל אחת.
שווה לגשת לכמה שיותר בהתאם למלגות וקריטריונים נוספים.
על מנת לעשות זאת נכון, שווה לבנות את המכתב כך שניתן להחליף כמה משפטים ו/או אפילו מילים ולהגיש לעוד אוניברסיטה.
לדעתי המכתב כן צריך להתייחס לפרטים ספציפיים שיש בתוכנית X באוניברסיטה Y אבל אם צריך, לתכנן כך שלא שמים את כל הביצים בסל אחד.
חברות המתמחות בהכנת מועמדות
כאמור לא השתמשתי באחת אבל אם אתם יכולים להרשות לעצמכם אז אולי שווה לבחון.
חברות כאלו יעזרו לכם גם באיתור מלגות, זה יקר אבל אם תרוויחו מלגה מלאה אז אולי שווה.
המומחיות העיקרית שלהם היא ,למיטב הבנתי, בנתינת ביקורת בונה על המכתב שאתם כותבים בשיתוף פעולה איתם, הם ממש לא כותבים לכם את המכתב לבד.
למרות שזה רק שני עמודים, זה אתגר לא פשוט כי הוא דורש תימצות, דיוק והפרדת עיקר מתפל.
אני נהנתי מאוד מהכתיבה והראיתי את המכתב להמון אנשים גם אחרי שסיימתי את הכתיבה בפועל.
עד כאן, מקווה שתהנו מהכתיבה. "
יואב גרוס הוא בוגר תואר ראשון בגיאולוגיה מבן גוריון ותואר שני בניהול סביבתי מאוניברסיטת אוקספורד.
נשוי להדס (+1 בקרוב). עד שישוב ארצה, הוא גר באוקספורד שבאנגליה שם הוא ייסד את חברת OXIS לייצוא טכנולוגיות ירוקות מישראל לעולם באמצעות רשת של יועצים בוגרי אוקספורד ושל חברת EcoSync שהיא חברת סטרטאפ להפיכת בניינים ישנים לבניינים חכמים. עם סיום לימודיו הוא הקים את קהילת הפייסבוק לימודים באנגליה– קהילה העוזרת לישראלים להתקבל ללימודים גבוהים באוניברסיטאות באנגליה, מוזמנים להצטרף.
טיפים מסטודנטים שיודעים:
ענת רבאו ברקין, שלומדת ניהול ציבורי בלונדון, מחזקת את דברי יואב. "כל כך חשוב להיעזר בחמ"ל ולהבין מי אתה רוצה שיעבור ראשון בשרשרת ומי אחרון. טיפ נוסף הוא להסתכל על התכנית ועל המרצים. תמיד כדאי להתחנף מעט ובחלק שמדברים על התכנית (מדוע דווקא את התכנית הספציפית הזו באוניברסיטה הזו) שווה להזכיר גם מרצה מהתכנית שמעניין אתכם. להגיד שקראתם מאמר או מחקר שלו ושהייתם רוצים להעמיק.
אם בכלל רוצים להגדיל ראש- אולי לשלוח מייל לאותו המרצה, לקבוע איתו שיחת סקייפ על מנת לשאול על התכנית ואז לציין את שלאחר המפגש עם המרצה הבנתם ש….. ככה יראו שאתם רציניים, יוכלו לשאול את המרצה על הרושם שקיבל ממכם וכו'… המון בהצלחה!"
דפנה סברון שמתחילה לימודי סיעוד וטרינרי באנגליה, מייעצת להשקיע ולהגיע למדינה לפני. "ללכת המון לאונ׳ אם מתאפשר. כמה שיותר, לימים פתוחים, taster days, סיורים, הכל. אני מצאתי את עצמי שם לפחות ארבע פעמים לפני שהגיע הזמן להגיש בקשה ורשמתי כל פיפס שיצא להם מהפה לגבי המועמדים שהם מחפשים. הם זורקים שם המון טיפים קטנים שלא הייתי בהכרח חושבת עליהם לבד. בנוסף, לנסות למצוא כמה שיותר אנשים שלמדו באונ׳ הספציפית אליה מנסים להתקבל ולשאול אותם כמה שיותר שאלות על תהליך הקבלה והלימודים עצמם.
חשוב!! חשוב!! לא להעתיק מדברים שמוצאים באינטרנט! לא יודעת לגבי תארים מתקדמים אבל ההמכתבים של מי שניגשים לתואר ראשון מועברים דרך מערכת שבודקת העתקה וחבל."
למי שמגיש בקשות לאנגליה, אניה ופריק ממליצה "תשנו את האיות שלכם לאיות בריטי ולא אמריקאי. יש המון בריטים שרגישים לזה בצורה בלתי סבירה."
גלי אלון מוסיפה כי לאוניברסיטאות בארה״ב מומלץ לכתוב כמובן עם דקדוק אמריקאי ולא אנגלי, ולהבדיל מהאיפוק הנהוג באירופה, מכתב לאוני׳ אמריקאית (וגם קורות החיים ומכתבי ההמלצה) צריך להיות מתלהב בהגזמה. זה המקום לעוף על עצמכם, אם זה מביך אתכן לקרוא כנראה שאתן בדרך הנכונה!
ענבל קליין, סטודנטית למשפטים מהאוניברסיטה העברית, שאת חילופי הסטודנטים שלה עושה בוינה, כתבה לנו קווים כללים למכתב:
הפסקה הראשונה – הקדמה
הציגו את עצמכם וכתבו במכתב מדוע אתם רוצים ללמוד באוניברסיטה שבה בחרתם.
למה בחרתם במקצועות הלימוד בהם בחרתם באופן כללי ומה עשיתם בזמן הלימודים או לפני הלימודים שגרם לכם להבין שזה המסלול הנכון עבורכם.
פסקאות הביניים – ההזדמנות
כתבו למה התכנית הזו תהיה הזדמנות טובה בשבילכם לממש את תחומי העניין שלכם.
בגדול, אני רשמתי שלוש פסקאות על למה אני מעוניינת להשתתף בארסמוס, למשל פסקה אחת על הנושא החברתי, של לפגוש אנשים ממקומות שונים, פסקה אחת שמתייחסת לפסיכולוגיה (אחד מתחומי הלימוד שלי) ופסקה אחת שמתייחסת למשפטים.
למשל: "לראות חוקים של מדינות אחרות יעזור לי לפתח חשיבה ביקורתית ולחשוב על דרכים לשנות את המצב הקיים בישראל".
הפסקה הלפני אחרונה
עוסקת בלמה בחרתם דווקא את האוניברסיטה הספציפית. מכתבי המוטיבציה שלי למוסדות השונים היו זהים מלבד הפסקה הזו שהשתנתה כתלות במוסד אליו הגשתי. אפשר לכתוב דברים על העיר שבה האוניברסיטה נמצאת, קורסים מיוחדים שעיניינו אתכם בסילבוס ושיטת הלימוד.
ולסיום
פסקה קצרה של "תודה על ההזדמנות ועל שקילת הבקשה".
כששאלתי את ענבל אם כל הבירוקרטיה שווה את החוויה היא ענתה לי בלי להסס- "כן! חד משמעית. אני חושבת שזו אחת החוויות הכי מדהימות שאפשר לעשות בתואר, זה מלמד אותך המון על עצמך ונותן לך הזדמנות להכיר אנשים ומקומות חדשים"
קדימה לעבודה!
מוזמנים להוסיף טיפים משלכם או לשאול שאלות בתגובות.
רוצים לדעת עוד? לחצו כאן
