כלים טכנולוגיים לסטודנטים

שמי אמיר נקר ואני סטודנט לדוקטורט בכימיה. למדתי לתואר ראשון בחקלאות ושני בביוכימיה ותמיד הייתה לי חיבה מיוחדת לכלים טכנולוגיים בלימודים.

השתמשתי המון בקבוצות הפייסבוק השונות של הלימודים, בדרייב, בקבוצות וואטסאפ… חיפשתי כלים לשרטוט גרפים ולמדתי את כל הפונקציות המגניבות באקסל. אז החלטתי לנסות לכתוב לכם כמה טיפים של אחד שלומד כבר יותר מ-5 שנים, עשה קורסים טכניים והומניים ועסק במחקר, כדי שגם אתם תהיו סטודנטים שיודעים.

הכלים שבחרתי להדגיש נבחרו בקפידה אחרי הרבה התלבטות. כולם עונים על 3 קריטריונים:

  1. קל מאוד להתחיל להשתמש בהם וליישם אותם
  2. הם מתאימים לכל תחומי הלימודים ובכל הרמות (תואר ראשון, שני, דוקטורט…). כך שלדוגמה את המחשבון המשרטט לא הכנסתי, וגם לא כלי לאיסוף מאמרי מחקר
  3. הם בעלי השפעה גדולה, ואני משתמש בהם על בסיס יומי. יש כלים ייחודיים לפעולות ייחודיות ששווה להכיר, אבל מה ששמתי פה הם הלחם והחמאה שלי.

בשורה התחתונה, אני ממליץ לכל מי שקורא להתחיל ליישם את הכלים האלה בהקדם. ככל שתתחילו מוקדם כך השימוש יהיה יותר טבעי ואינטואיטיבי ותפיקו מהכלים את המיטב.

אז בוא נתחיל:

מחברת אלקטרונית: Onenote

את הקרדיט כאן חשוב לי לתת לאורי פורמן, דורטוקנט מאוניברסיטת בן גוריון, שהראה לי את התוכנה ששימשה אותו כמחברת מעבדה במחקר שלו על המיקרוביום של פרות.

מה זה Onenote ולמה זה טוב?

המחברת האלקטרונית של Microsoft office, משמשת אותי כבר 4 שנים כתחליף למחברות שורות ומשבצות הישנות. הרבה נאמר ונכתב על למה ולמי מתאימה מחברת אלקטרונית, ואני מכיר הרבה אנשים שנחרדים מהרעיון, אז הנה הסיבות העיקריות שלי למה כן כדאי להחליף:

  • עלות אפסית, לכל החיים, ולא צריך לעולם לדרוך באקדמון או לבקש ממישהו עט. תשתמשו בכסף שלכם לדברים החשובים בחיים כמו בירה עם חברים
  • אפשר למחוק, לערוך ולחזור אחורה
    אם אתם כמוני, המחברות שלכם מלאות בחצים וסימוני השלמות (איך קוראים לזה? שאתה דוחף מילה בין שתי מילים שכתבת?). במחברת אלקטרונית אתם יכולים למחוק, להדגיש, לקשר ולהוסיף הערות צדדיות ללא הגבלה. אתם לא מוגבלים בחוקי השורה והדף
  • חיפוש! במחברת אלקטרונית אפשר לחפש, מהר מאוד, את מה שאתם רוצים. כשמישהו שואל אותי על משהו מהקורס של שנה ב' במדעי הצמח, אני עונה לו בתוך 5 דקות. אני לא צריך לחפש את המחברת המאובקת ולדפדף בין הדפים. המחברות שלי מכל הזמנים נמצאות במחשב שלי, בבית ובמשרד, על הענן. תנו לי דקה ואגיד לכם בדיוק מה אמר פרופ' כך וכך על הבעיות האקולוגיות של מינים פולשים

שכנעתי אתכם? אז למה דווקא את Onenote?

כי היא סופר וורסטילית והיא יושבת על הפלטפורמה המוכרת של אופיס! אם אתם יודעים להשתמש בוורד אתם יודעים להשתמש ב-Onennote. אבל בניגוד לאנשים שמסכמים בוורד, ב-onenote תוכלו גם לצייר, להעתיק צילומי מסך מהמצגת (שימושי בטירוף!) להכניס קטעי אקסל, להקליט את המרצה ובעיקר לסדר את המחברת שלכם לנושאים ותתי נושאים. היא גם עולה מהר בהרבה מוורד ונתקעת פחות. כל החומר שמור אוטומטית על הענן כך שלא צריך דיסק און קי וגיבויים, והכל בקובץ אחד מסודר מאוד.

איך מתחילים להשתמש?

רוב הסיכויים שאם יש לכם אופיס או לפחות Windows 10 אז כבר יש לכם את onenote, זו התוכנה עם הסמל הסגול וה-N.

אם לא, תמיד אפשר להוריד אותה בחינם (בלי קשר לאופיס) מהאתר של מייקרוסופט כאן, והאמת שיש גם גרסת אונליין (גרועה) כאן.

המסך של Onenote בנוי משלושה חלקים עיקריים:

למעלה – סרגל הפעולות: בדומה לוורד יש לכם כאן את עיצוב הגופן, הוספת תמונה וכו'. אם תשחקו קצת עם האופציות תמצאו את הפקודות המאוד שימושיות: Screen clipping, Draw, Styles.
מתחת לכל הפעולות יש גם את רשימת הטאבים, אלה בעצם ה"נושאים" בתוך המחברת שלכם. אני השתמשתי בטאב אחד לכל קורס בלימודים.

בצד ימין (או שמאל, תלוי בשפה של התוכנה) יש את רשימת העמודים שלכם. כל עמוד אמור לשמש אתכם כעמוד במחברת.

תמונה 1: דוגמה למחברת אימונולוגיה שלי, משנה ג' של התואר הראשון (2015!)
שימו לב שאני אחד שכותב ממש מעט בכיתה, אבל זה מאוד עוזר לי להתרכז וללמוד אחר כך למבחן.

הייתי יכול לכתוב מדריך שלם על כמה ש-Onenote שימושית, אבל תכלס תשחקו איתה בעצמכם, תתאימו אותה לצרכים ולהרגלים המיוחדים שלכם. אני שיפרתי את השיטה לאורך השנים והיום אני כותב בעיקר בה בקורס או הרצאה (או מסכם ניסויים, כי זו גם מחברת המעבדה שלי). אבל הנה כמה מהטריקים הכי טובים שלי:

  1. להדגיש בצורה פשוטה ומהירה הגדרות – אפשר בעזרת מרקר ואפשר בעזרת טאגים
  2. להוסיף קישורים לויקיפדיה (Cntrl+K)
  3. להוסיף חלקים מהמצגת ותמונות מגוגל (.. Screen clipping).
  4. להשתמש במשוואות (alt+shift+”=”), קצת מורכב.

למיטיבי לכת:
קריאה נוספת 1
קריאה נוספת 2
קריאה נוספת 3

Read Aloud – מקריא את המאמר!

כאן לשמחתי הקרדיט הוא לי, וליכולות שלי לחפש בגוגל.

מה זה Read Aloud ולמה זה טוב?

הכלי הנפלא הזה עושה בדיוק מה שכתוב, It reads aloud. זה אומר שאתה מסמן פסקה באינטרנט והוא מקריא לך אותה. הכלי הזה עזר לי המון כשעשיתי סקירת ספרות והייתי צריך לקרוא ערימות של מאמרים. העובדה שאני יכול לקרוא ולהקשיב בו בעת שיפרה לי את הריכוז והקליטה, יש על זה גם בטח מחקרים שמראים שקליטה רב-חושית עדיפה… היום אני מכור.

למה זה טוב?

כי לכולנו קשה לקרוא לאורך זמן, ולפעמים אנחנו מעדיפים להאזין מאשר לקרוא. הסאונד אמנם קצת רובוטי אבל בסך הכל הוא ברמה מאוד גבוהה, עובד בעברית ובאנגלית (ובעוד מלא שפות, למי שרלוונטי). זה בעיקר עוזר כשאתה מסתכל בעצמך על המילים ומקשיב במקביל, אבל מניסיון אפשר גם רק להקשיב והאיכות מספיק טובה.

כל הפטנט הזה יושב כתוסף על הדפדפן כרום ככה שאתה פשוט לוחץ על כפתור, מכל אתר אינטרנט והוא מתחיל להקריא. אפשר לשנות את הקול (יש הרבה קולות שונים. אני מצאתי כמה חביבים ואני מחליף ביניהם כשנמאס לי מאחד), הקצב, הטון והווליום. הערה – זה לא עובד על קבצי PDF אלא רק על דפי אינטרנט! יש כל מיני טריקים לעקוף את זה אבל זה לא לעכשיו.

איך מתחילים להשתמש?

  1. פותחים כרום (Google chrome)
  2. נכנסים לכאן
  3. לוחצים על ADD TO CHROME ואז על Add extension

וזהו, יש לכם את התוסף!

 

(בתמונה: שלבים 2-3)

איך מפעילים אותו?

הולכים לאתר האהוב עליכם, ולוחצים על הרמקול הקטן בפינת החלון. מיד יתחילו להקריא לכם מה שכתוב שם. אפשר גם לסמן פסקה מסוימת שאתם רוצים שהוא יקריא ורק אז ללחוץ.

כדי לעצור לוחצים על סטופ, וכדי לשנות הגדרות לוחצים על גלגל השיניים. מאוד ממליץ לסמן yes על "Text highlighting". זה בעצם נותן לכם לקרוא, לשמוע וסימון צהוב מתקדם לאורך הטקסט יראה לכם איפה הקורא נמצא, מאוד עוזר לי להתרכז!

זהו, You’re good to go. שחקו עם ההגדרות שיהיה לטעמכם, אם אתם כמוני, יכולת הקליטה שלכם תשתפר מהר מאוד, תתרגלו לקול המעט רובוטי ותפיקו הרבה יותר מקריאת המאמרים שלכם. בינינו, אני משתמש בזה גם ל-ynet.

בתמונה: Read Aloud בפעולה

Google Calendar עושה סדר בדברים

הקרדיט לתגלית הזו מגיע לאפרת חגי, דוקטורנטית שחוקרת תקשורת של חיידקים, שלימדה אותי בכלל איך עושים מחקר, מההתחלה. היא אמרה לי "כשיהיו לך הרבה פרויקטים במקביל, גוגל קלנדר זה הדבר היחידי שיאפשר לך לעשות סדר"

מה זה Google Calendar ולמה זה טוב?

לא ברור לי באמת איך יש עוד סטודנטים שלא משתמשים בגוגל קלנדר. מדובר בסך הכל ביומן פגישות אלקטרוני, אבל בכל זאת – זה אולי הכלי הכי שימושי שגיליתי בתואר, והפצתי אותו לחברים טובים שהודו לי על כך רבות.

היומן של גוגל יעזור לכם לנהל את הזמן שלכם טוב יותר. זה יכול להתחיל מזה שפשוט תגיעו לכיתה הנכונה ביום ובשעה הנכונים, זה יכול לעזור לכם להקצות זמן לדברים החשובים בחיים שלכם, לאפשר לכם לענות ובאמת להיפגש עם אנשים בזמן טוב ואפילו (אם אתם רציניים) הפלאפון שלכם יכול להגיד לכם מתי אתם צריכים לצאת כדי להגיע בזמן.

כל זה אולי פשוט לאנשים (חצי-אלים) מסוימים, אבל בשבילי הקלנדר פתח את הדלת ללמידה יעילה יותר. יום שתוכנן ל"לימודים כל היום" חולק למקטעים של שעה שבכל שעה לומדים נושא אחר, הצלחתי לתזמן בין השיעורים, התחביבים והזמן עם החברה ובאופן כללי זה עשה לי סדר בראש ושקט בנפש, ופינה מקום בזיכרון שלי לדברים אחרים.

שכנעתי אתכם? רק אוסיף שזה גם כלי חברתי שיכול לעזור לכם לארגן מפגשים משותפים ללימודים או לפוייקע ולזכור את היומולדת של סבתא כל שנה בזמן.

איך מתחילים להשתמש?

אם אתם לומדים באוניברסיטה, סיכוי מאוד טוב שיש לכם חשבון של gmail, ואם לא אז תפתחו!

ברגע שאתם בעלי חשבון גוגל, פשוט לוחצים בדף הבית של המייל על סמל הקוביות בפינה העליונה, ומשם לקלנדר.

מכאן זה די אינטואיטיבי, כדי להוסיף משהו ללו"ז שלכם פשוט תלחצו בתאריך ובשעה הרלוונטיים, תרשמו מה האירוע ותאשרו. אח"כ תוכלו גם להוסיף איפה זה, להזמין אנשים, לשחק עם ההתרעות וכו'. האפשרויות באמת בלתי נגמרות. 

תמונה 4 – הימים הטובים של התואר הראשון, קורסים, פוטבול, על האש וכדורעף. סתיו 2015

2 טיפים של אלופים:

  1. תשתמשו בצבעים השונים!!!
    אפור זה שיעור, צהוב זה עבודה, סגול זה חברים, כחול זה סתם עוד משהו. אדום זה כשיורד כרטיס האשראי וירוק זה המשכורת (קא צ'ינג!). לא תאמינו כמה זה נוח.
  2. אם אתם בזוגיות רצינית, כזו שדורשת תיאום לו"ז שוטף – אז שתפו את הקלנדר אחד של השני יחד. אני ואשתי הצלחנו לתאם ככה פגישות חשובות (כמו הרבנות…), דייטים רומנטיים ומתי נוסעים להורים של מי. ככה היא יכלה לדעת מיד מתי יש לי זמן פנוי ואני ידעתי מתי יש לה מבחנים וצריך לזכור לקנות שוקולדים.

למיטיבי לכת:
קריאה נוספת 1
קריאה נוספת 2

 

כלי בונוס – איך מקלידים אלפא (α), מעלות (כמו 37 °C), ומיו (μ) בלי בעיה

אם אתם לומדים מקצוע מדעי כמו כימיה או ביולוגיה, סיכוי טוב שתצרכו לכתוב מתישהו את המושג "מיקרומולר" או "מיקרומטר". אם אתם עצלנים אתם תכתבו ככה uM, um. אבל זה לא נכון, הסימון של המושג מיקרו הוא כמובן האות מיו – μ. בדיוק כמה שסליל אלפא הוא לא a-helix (אלא α-helix) וחיידקים מגדלים ב-37 °C. ככה נראית כתיבה מדעית נכונה. אני בטוח שיש בעיות כאלה גם למי שלומד ספרות השוואתית (≠), כלכלה (€) או הנדסה גרעינית (∆). אתם בטח חושבים שכדי להקליד את הסימנים היפים האלה הלכתי לאיזה אתר ועשיתי העתק-הדבק. אז לא, זה ממש ממש קל, ובמיוחד לאלה שאתם משתמשים בהם הרבה (בתור מיקרוביולוג, יש המון μ).

מה עושים? מחזיקים את alt ומקישים קוד בלוח המספרים שמצד ימין של המקלדת:

מה הקאץ'?

יש שניים:

1 – אתם צריכים לדעת את הקוד. הנה רשימה שימושית, ואתם תראו שאת אלה שאתם משתמשים בהם הרבה תלמדו מהר מאוד בע"פ (מעלות זה 230, אני זוכר בלי להציץ). מקסימום תרשמו לכם ב-Onenote.
אם יש משהו שחסר לכם ברשימה תמיד תוכלו לחפש בגוגל "Something symbol numpad" וגוגל יענה לכם

2 – אתם צריכים שיהיה לכם לוח מספרים (Numpad) בצד של המקלדת, ובהרבה מחשבים ניידים אין את זה.

אם הטיפ הזה לא רלוונטי כי אתם עובדים על הנייד, לא נורא. זה גם ככה טיפ בונוס 😉

 

לסיכום –

נתתי פה סקירה קצרה של 3 כלים טכנולוגיים מאוד שימושיים לכל סטודנט:

  1. Onenote
  2. Read Aloud
  3. Google Calendar

כל אחד מהכלים האלה משתבח עם הזמן, ככל שתשתמשו בהם יותר תגלו כמה שהם שימושיים וורסטיליים. ההתחלה לפעמים מעט מעיקה, אבל היא באמת שווה את זה.

ואל תתביישו להפיץ את הבשורה, עוד לא פגשתי סטודנט שלא הודה לי על שהראיתי לו איך משתמשים באחד מהטריקים האלה.

שאלות, טענות והצעות – במייל בפייסבוק או בלינקדאין

Amir Nakar

anakar@ymail.com

הסיפור של אמיר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *