דרושים למחקר בנושא אלימות נגיפים

חלק גדול מהמחקרים על נגיפים נעשים בשימוש בתאים הגדלים בתרבית (Cell culture).
תרביות תאים מאפשרות בידוד נגיפים ולימוד על תכונות התרבות הנגיפים ברמה התאית והמולקולרית.
אולם במערכות אלו קשה ללמוד על אלימות הנגיפים והתגובה החיסונית של המאכסן להתרבותם.

מאידך עריכת ניסויים בבעלי חיים כרוכה בעלוית גבוהות, בצורך במתקנים ייעודיים ובסבל הנגרם לבעלי החיים.
הדבר נכון לניסויים בחיות מעבדה ובמידה רבה יותר לניסויים בחיות משק גדולות.
עובדות אלו מגבילות מחקרים מסוג זה למספר קטן של פרטים ולבחינת מספר קטן של משתנים בניסוי.
לחלק מהמחלות הנגרמות על ידי נגיפים לא קיים מודל חיות מעבדה.

במעבדה אנו בוחנים שימוש בחתכי רקמה בתרבית חוץ-גופית (ex-vivo) למחקר אלימות נגיפים.
ניתן להחזיק בתנאי תרבית חתכים דקים שהוכנו מרקמות מוצקות ממקור אנושי ומבעלי חיים למשך מספר ימים עד שבועות תוך שמירה על הארכיטקטורה האופיינית להן ועל פעילותן הפיזיולוגית.

התרביות החוץ גופיות מאפשרות מעקב אחר התרבות הנגיף ברקמת היעד הטבעית, למדוד היבטים רבים של אלימות הנגיף כולל
קצב שכפול הגנום, התפשטות בין סוגי תאים שונים, השפעות פתולוגיות על הרקמה ותגובות של מערכת החיסון המולדת.
מודל הרקמת החוץ-גופית יכול לשמש כפלטפורמה חסכונית, המאפשרת סריקה רחבה של מוטציות או חומרים אנטי- ויראלים המשפיעים על אלימות נגיפים.

היכן מתבצע המחקר?

במכון הוטרינרי בבית דגן, החטיבה לוירולוגיה.

בהנחייתו של – ד"ר שרון קרניאלי
דף החוקר

לפרטים נוספים ניתן לפנות במייל –
sharonk@moag.gov.il

אל תשכחו לספר היכן שמעתם על המחקר.

אודות רלי בריל

מי אני?
רלי בריל, מקימת האתר "סטודנטים שיודעים", מייסדת קהילת "אמהות באקדמיה", בוגרת האוניברסיטה העברית, מרצה ומנחת סדנאות לעידוד לימודים ומניעת נשירה, שדרנית ברדיו החברתי הראשון בתוכנית "קול האקדמיה" ובכללי- לא נחה לרגע.

כתיבת תגובה