חילופי סטודנטים – מחלום למציאות, גם אם יש לכם ילדים או חתול.

דמיינו לעצמכם…
אתם יוצאים לטייל, ללמוד, להכיר תרבות שונה, ולחוות אי-שם את החיים הסטודנטיאלים וגם נותנים לכם דמי כיס. 
אם חלמתם ללמוד סימסטר או שנה במדינה אחרת ולא ידעתם מאיפה להתחיל – הפוסט הזה בשבילכם.

סטודנטים מכל הארץ יצאו ללמוד באוניברסיטאות בעולם וחזרו עם חוויות וטיפים שאתם חייבים לדעת.
אל תוותרו! תקראו. גם אם יש לכם משפחה וילדים או אפילו חיית מחמד שאתם לא רוצים להשאיר בארץ.

תהליך חילופי סטודנטים מתוך האתר של האוניברסיטה העברית

בעקבות גל של שאלות בנושא חילופי הסטודנטים, הלכתי לצוד כמה שעשו את המהלך כדי שנוכל ללמוד מהם דבר או שניים.

גאיה אילן, סטודנטית בתואר ראשון למזרח תיכון ויחסים בינ"ל באוניברסיטה העברית, הסכימה לחלוק מידע על תהליך הקבלה למסלול חילופי סטודנטים ועל ההחלטה לבחור דווקא באירלנד כיעד לימודי.

ספרי לנו גאיה, מה עלה בדעתך?
"קודם כל הרצון להמשיך לחוות הרפתקאות וחוויות חדשות גם בזמן הלימודים, להכיר מקום חדש ולפתוח את הראש לשיטות למידה אחרות, סטודנטים שחווים אותו הדבר רק במקום אחר ושונה וכמובן שיש בונוסים נוספים כמו שיפור משמעותי באנגלית ובהתמודדות עם מגורים בארץ זרה שלא הייתי מגיעה אליה בתקופה הקרובה."

אז את כרגע נמצאת באירלנד, מהיכן את בארץ?
"לומדת ומתגוררת בירושלים, אך במקור ממקום קטן ולא מוכר בשם אלון הגליל."

מה היו השיקולים העיקריים בבחירת מוסד הלימודים לחילופי הסטודנטים?
"בעיקר, לימודים באנגלית ומלגה שווה. הגשתי מועמדות לאוניברסיטאות באירלנד (Trinity college Dublin) וצ'כיה, שני מקומות שעמדו בקריטריונים שרציתי- לימודים באנגלית אך שלא דורשים ממני מבחן רשמי כמו TOEFL. שיקול חשוב הוא תחומי לימוד שחופפים את החוגים שלי (מזרח תיכון ויחב"ל) וכמובן היה לי ברור שהם יהיו כלולים בתכנית ארסמוס פלוס, כי המלגה שווה יותר. אצלי הכסף היה פקטור אז מראש הסתכלתי רק על מוסדות בתכנית ארסמוס פלוס שהמלגה היא כ- 850 יורו לחודש, החיסרון- רוב המקומות הם נידחים יותר. בשאר האונברסיטאות, אלה שלא בתוכנית, מקבלים מענק חד-פעמי של 1000 דולר, מה שהיה פחות רלוונטי עבורי. לאחר סינון ראשוני, הסתכלתי על האתרים של האוניברסיטאות ובדקתי האם הם ידידותיים לסטודנט הזר וכמובן בדקתי אם נראה לי מגניב לחיות ולטייל במקומות האלה."

 

הספרייה המפורסמת בהוגוורטס, סליחה באירלנד.
צילמה ועוררה התפעלות: גאיה אילן

איך היית מתארת את התהליך?

"זה לא תהליך פשוט ובגלל התזמון שלו בשנה האקדמית הרבה סטודנטים מחליטים לוותר מראש כי איסוף המסמכים, ההמלצות וכתיבת המכתבים יכול להיות כאב ראש, ואם זה לא מספיק אז האוניברסיטה לא מקלה ועצם היציאה לחילופים לוותה אצלי בלקיחת סיכון שאצטרך למשוך את התואר שנה נוספת. הכי חשוב זה לזכור שההשקעה הרגעית והעומס משתלמים אחר כך ואפשר רק להרוויח. גם מרגע קבלת התשובות אתה הופך להיות דיי עצמאי בשטח וצריך, בהרבה מהמקרים, להתנהל לבד מול המוסד המארח שזה דבר לא פשוט בפני עצמו, במיוחד פה עם האירים שלוקחים את הכל באיזי ואומרים לך לא לדאוג, הכל יהיה בסדר."

תני לנו קצת פרטים טכניים, כמה קורסים לקחת?
"לקחתי חמישה קורסים שביחד הם שווים 18 נ"ז, שיטת הניקוד באירלנד שונה".

אז איך ידעת איזה קורסים לקחת?
"כל קורס צריך לעבור אישור של האחראי בפקולטה שבה לומדים, זה קצת סרט ואני בדיוק עכשיו בתהליך הזה מרחוק אבל בחרתי קורסים שמקבילים לדרישות שיש לי בארץ. אפשר לעשות את זה עוד בארץ ואפילו מומלץ. לי הייתה בעיה עם הקורסים כאן כי זאת שנה ראשונה של ארסמוס+ באירלנד ולא היה ברור בכלל מה הולך, הם אמרו לנו שאנחנו יכולים לבחור את הקורסים כשנגיע".

לומדים ולומדים או גם מטיילים ונהנים?
"אני נסעתי לסמסטר א', הם מסיימים ללמוד פה באירלנד בסוף דצמבר ואז יש לי עוד זמן לטייל עד תחילת סמסטר ב' בארץ שמתחיל רק במרץ 🙂 "

למה שלא תשארי לסמסטר נוסף?
"זאת השנה האחרונה שלי באוניברסיטה העברית אז אני חייבת לחזור בשביל סמינר וסגירת תואר".

נהנת עד כה?
"כשאני מסתכלת על החודשיים שעברו עד עכשיו אין לי ספק שזאת חוויה שלא הייתי מוותרת עליה בעד שום הון. מעבר לעובדה שאני לומדת בסוג של הוגוורטס, יש לי הזדמנות להכיר כאן כל כך הרבה אנשים ממקומות כל כך מגוונים- והכיף הוא שדבלין היא עיר בינלאומית גם מחוץ לקמפוס! פגשתי כאן חבר'ה ממלזיה, פרו, פולין, רוסיה, סין, הודו, סינגפור, אוסטרליה, ועוד מלא מקומות שווים, אפילו בחבורה שגיבשנו לנו כאן כל אחת היא ממדינה אחרת – בלגיה, צרפת, הולנד, גרמניה וישראל!
יתרון נוסף הוא שכשגרים במקום מסוים זוכים לחוות דברים שקשה למצוא כתייר, כל מיני פסטיבלים, אירועים מגניבים, מקומות לא ממש מוכרים ותרבות של לסיים כל יום עם כוס בירה ומוזיקה חיה כדי לחלוק חוויות"

חלק מהחוויה הוא המפגש עם סטודנטים מכל העולם.  ישראל, בלגיה, הולנד, צרפת וגרמניה על מדרכה אחת.
צילמה: גאיה אילן

טיפים ומילות עידוד לסטודנטים שרוצים לנסות אך נרתעים מהבירוקרטיה?
"קודם כל, את המידע הקיים בטבלאות שהאוניברסיטה מפרסמת צריך לקחת בעירבון מוגבל. כל מקום שאתם מתעניינים בו כדאי להיכנס לאתר מוסד הלימודים ולחפש בו מידע קונקרטי על תחום הלימוד והשפה, אני פסלתי ככה מספר מקומות כי לא הייתה אופציה ללמוד באנגלית. בחורה שנמצאת איתי כאן נפלה על זה באיטליה ולמזלה הצליחו למצוא לה מקום כאן באירלנד. חשוב להדגיש כי מלבד אנגליה, אירלנד, ארה"ב ואוסטרליה ישנם מספר מקומות נוספים שמעבירים קורסים באנגלית לתואר ראשון כמו אוניברסיטת מסריק בצ'כיה. תבררו. דבר שני, צריך להפנים הוא שהאנגלית באמת חשובה, זה מאוד קשה להסתדר כאן בלי רמה נורמלית פלוס של השפה.
טיפ נוסף וחשוב לגבי ההעדפות שלכם- קחו בחשבון שאם אתם מגישים למספר רב של מוסדות אז יש סיכוי גם לקבל את המקום שהעדפתם הכי פחות, אני מכירה מישהו שקיבל את המקום השישי בסדר העדיפויות. תגישו רק למקומות שאתם באמת רוצים להגיע אליהם".

*לפני שאתם רצים להזמין כרטיס טיסה לאירלנד, קחו בחשבון שכל שנה רשימת המוסדות משתנה.

טיפים חשובים נוספים שהגיעו אליי מסטודנטים שיודעים

בכל מה שקשור בקורסים

  • תשלחו מייל! אם נפשכם חשקה במוסד לימודים שהשפה המדוברת בו שונה מאנגלית והסתבכתם עם מציאת הקורסים- שילחו למוסד המארח מייל ותבקשו את רשימת הקורסים הנלמדים באנגלית. תתפלאו, לפעמים יש תוכניות שלמות באנגלית ומכיוון שהאתרים לא תמיד מעודכנים יהיה לכם קשה לקבל את המידע מהסתכלות באתר בלבד.
  • לא רוצים להסתבך עם קורסים? לכו על אוניברסיטאות ששפת האם שם היא אנגלית (ארה"ב, לונדון, אוסטרליה, אירלנד וכו'..)
  • באוניברסיטאות בעולם תואר "דו-חוגי" פחות נפוץ. הטיפ של גלעד וייל, סטודנט לכלכלה ויחב"ל – לפני שאתם מחליטים על אוניברסיטה תבדקו אם האוניברסיטה המארחת מאפשרת לכם להרשם לקורסים משני החוגים. במידה ולא, צריך לפנות למשרד הבינלאומי בארץ, הוא צריך לפתור את הבעיה וללחוץ על האוניברסיטה בחו"ל שתאפשר לסטודנט לקחת קורסים משני החוגים. זה לא תמיד עובד, אז אפשר גם לבדוק אופציה לאשר קורסים מחוג מסויים באוניברסיטה המארחת לחוג אחר שאתם לומדים בארץ במידה והקורסים מתאימים, נניח קורסים מהחוג למנהל עסקים שחופפים לקורסים בכלכלה בארץ.
  • טיפ עוד יותר חשוב באותו נושא – סטודנטים שוכחים שהאוניברסיטה בארץ היא זאת האחראית להסכם של חילופי הסטודנטים והיא זו שצריכה גם לוודא שההסכם עובד! אם מזכירים את זה לגורמים הרלוונטים- המזכירות האקדמית, המשרד הבינלאומי והאחראי על החילופים מטעם הפקולטה, אז דברים פתאום מסתדרים. לא לוותר. שוב תודה לגלעד.
  • רוצים להקל על כל נושא אישורי הקורסים? מצאתם קורסים חופפים לקורסים בארץ? יופי! ההמלצה של אורן נוריאל, סטודנט למדעי המחשב, תגדילו ראש ותכינו רשימה מסודרת לקורסים האלה ובכך תגדילו את הסיכויים שיאשרו לכם את הקורסים שבחרתם. מה לכתוב ברשימה? שעות שבועויות, נקודות זכות, אופן הרכבת הציון, פרויקטים נדרשים, ספר הקורס, שם מרצה (לפעמים הם מוכרים בתחום) והכי חשוב- לינק לסילבוס ורשימת נושאים.
  • טיפ נוסף מאורן, אם יש לכם קורסי חובה בשנה ג' ואתם בשאיפה לסיים את התואר בזמן, ההמלצה שלו היא להתייעץ עם המזכירות בארץ ולחפש קורסים חלופיים במוסד בחו"ל ולעשות את זה מיד עם הקבלה לאוניברסיטה המארחת ולא אחרי שכבר אישרתם קורסים.
  • עדי קייזר, סטודנטית למדעי המחשב, כתבה פוסט מפורט בקבוצה "computer science" בפייסבוק שאתם חייבים לקרוא- "המדריך המלא לחילופי סטודנטים"
    כששאלתי אותה מה הטיפ הכי חשוב שיש לה בנושא היא כתבה "שיהיה בסדר. נוסעים עם המון חוסר וודאות וזה מלחיץ. אבל בסוף זה מסתדר וזה שווה את זה. אני טסתי לגמריי לבד לסינגפור מהאוניברסיטה (שלא נדבר מהחוג) אבל זה בסדר בסוף".

בנושא "טרמפיסטים" שמצטרפים לחוויה שלכם

  • יש לכם חיות מחמד? לא חייבים להשאיר אותם בארץ, יש מקומות שישמחו לקבל גם אותם! באוניברסיטת וינה למשל, ישמחו לארח אתכם ואת חיית המחמד שלכם במעונות ברחוב Dückegasse, ליד בית הספר לוטרינריה. הטיפ הזה ניתן ע"י הדס סקיפי שהייתה סטודנטית בוינה ב2016-2017 והיא תשמח לתת טיפים נוספים לסטודנטים דתיים שרוצים לעשות את חילופי הסטודנטים בוינה.
  • בנוסף, הדס תשמח לסייע לסטודנטים שומרי כשרות ושבת ולספר מנסיונה בוינה – הדס סקיפי .
  • אם יש לכם משפחה משלכם ואתם שוקלים את האופציה, יש כמה דברים שכדאי שתקחו בחשבון.
    הטיפים באדיבות דיקלה ריבלין כץ דוקטורנטית להיסטוריה שיצאה לחילופי סטודנטים בברלין עם המשפחה."לעבור לחו"ל זה תהליך מורכב עם או בלי ילדים. תחליטו שזה חשוב לכם ומשם תפתרו את הדברים צעד אחר צעד.
    ככל שהילדים קטנים יותר, יותר קל". דיקלה מספרת שזו אחת ההחלטות הטובות שהיא קיבלה, אך הוסיפה שזה מאוד תלוי בסטודנט ובשיתוף הפעולה של בן/בת הזוג. "זה לא קל תמיד ולא כיף תמיד, זה החיים המורכבים כמו תמיד".שיעורי הבית שכל משפחה צריכה לעשות לפני קבלת ההחלטה:
    – לאן מתאים לכם לנסוע
    – איפה עלויות גידול ילדים הם סבירות
    – מה האפשרויות שלכם למלגה או עבודה בחו"ל.
    – מה תרבות העבודה במקום? האם עובדים כל השעות כל הזמן כמו בארץ בהרבה תחומים ובהרבה אזורים בארה"ב? או שיש תרבות של הפרדה בין העבודה לחיים שמאפשרת גם חיי משפחה ופניות לתהליך ההסתגלות ולחוויה המשותפת.
    – וכמובן, עלויות החינוך – ארה"ב הגנים יקרים מאוד, בברלין לעומת זאת הגנים בחינם."זו חוייה מדהימה ואני ממליצה לא לוותר עליה מהר, זה אפשרי עם משפחה. מיוחד וחשוב ואפשרי".טיפ חשוב נוסף –
  • אם יש לכם משפחה בחו"ל תשקלו לבחור באוניברסיטה בקרבתם, פנים מוכרות ומנוסות מקלות על תהליך ההתאקלמות.

תוכנית ארסמוס (ERASMUS‏ – ראשי תיבות של "European Region Action Scheme for the Mobility of University Students") היא תוכנית חילופי הסטודנטים של האיחוד האירופי. הרשימות של האוניברסיטאות בתוכנית מתעדכנות מעת לעת באתרי האוניברסיטאות בארץ.
לדוגמה- רשימת האונברסיטאות של התוכנית באוניברסיטה העבריתאו אוניברסיטת חיפה, יש גם בבר אילןבן גוריון והבינתחומי הרצליה.
סטודנטים היוצאים לחילופין במסגרת תוכנית ארסמוס, מקבלים מימון חלקי עד מלא ע"י האיחוד האירופאי שזה הופך את ההחלטה הכלכלית להרבה יותר קלה.
למידע מלא ניתן להיכנס אל האתר הרשמי של ארסמוס+ בישראל.
לאוניברסיטאות שלא באירופה יש מלגות בילטראל- מלגה חד פעמית של כ-1000 דולר.

אז מי רוצה לטוס לחופשה הלימודית שלו בשנה הבאה…?

אהה כן, צריך לכתוב מכתב אישי באנגלית, רוצים לדעת איך? לחצו כאן

רוצים לדעת עוד? הרשמו.
המידע עזר לכם? איזה כייף! נשמח אם תשתפו.
רוצים לשתף את הסיפור שלכם? צרו קשר ונשמח לשמוע על החוויות שלכם באקדמיה.

אודות רלי בריל

מי אני?
רלי בריל, מקימת האתר "סטודנטים שיודעים", מייסדת קהילת "אמהות באקדמיה", בוגרת האוניברסיטה העברית, מרצה ומנחת סדנאות לעידוד לימודים ומניעת נשירה, שדרנית ברדיו החברתי הראשון בתוכנית "קול האקדמיה" ובכללי- לא נחה לרגע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *