תוסיפו פלפל לתואר – מועדון היזמות של הפקולטה לחקלאות

כשרצה לפתח מיזם בעצמו תוך כדי הלימודים, נתקל ברק דרור בקשיים שונים שהביאו אותו לפתוח מועדון יזמות יחד עם סטודנט נוסף. בעקבות ניסיונו הוא מציע לכולם לקחת חלק בפעילות שתיתן ערך מוסף מעבר לתואר. שווה לקרוא.

לא קל להיות סטודנט היום בישראל. אם לא מספיק הלחץ הכלכלי (שכר לימוד, שכר דירה, פיצות ונטפליקס) והלחץ האקדמי (תרגילים, מבחנים, עבודות, העברת תרגולים ועוד), הרי שבתארים המתקדמים בעיקר, מתווסף גם הלחץ לסיפוק ומיצוי.

נראה שהדור שלנו כבר לא 'עושה' תואר אקדמי רק כדי להשיג בעזרתו את עבודת השמונה-עד-חמש, אנחנו עושים תואר שיענה גם על הצורך שלנו במימוש היכולות, האגו, החלומות – וכן, גם יפנק את חשבון הבנק ואת תחושת הגאווה של אמא ואבא. חברו לזה את אווירת ה-Startup Nation ואת תרבות האקזיט, ותקבלו חתיכת ציפיות לעמוד בהן – הן מבחינה אישית פנימית והן מבחינה חברתית.

אפשר להתווכח עד כמה זה נכון ביחס לכל אחד ואחת מאיתנו וסביר שהתשובה היא לא בינארית אלא נעה בסולם של 0 עד 100, אבל השורה התחתונה היא שתואר אקדמי לכשעצמו כבר לא מספיק, וכדי למקסם את עצמנו ולהגיע רחוק, יש צורך בפעילויות נוספות שיאפשרו לנו לפתח ולהתפתח. אין לי נתונים סטטיסטיים, אבל מהיכרותי את עולם הסטודנטים, האקדמיה, המחקר והתעשייה/יזמות בשנים האחרונות, אני יכול לומר בפה מלא ששילוב פעילויות במהלך התואר, לא משנה אם מדובר בתואר ראשון, שני או שלישי, בהחלט מסייע למציאת הזדמנויות חדשות וניצול הזדמנויות קיימות.

בדרך למועדון

פעילות כזו הייתה הדירקטיבה שלי בתואר הראשון, כשהחלטתי, בנוסף לקורסים ולמבחנים, לשמש גם כנציג הפקולטה באגודת הסטודנטים; לבצע פרויקט מחקר רחב היקף במעבדה בגן הבוטני; לעבוד כעוזר מחקר במכון וולקני (למרות השכר השעתי הנמוך) ולשלב פרויקט נוסף בתחום הסביבה בחוג לכלכלה. היה ברור לי שכל אחד מהעיסוקים האלו יביא איתו ערך מוסף כלשהו בטווח הקצר או הבינוני: יכולת או כישור חדשים, מאמר אקדמי עם שמי שייצא בעתיד, הרחבת הנטוורקינג, פיתוח הסבלנות והכריזמה ועוד.

זו גם הסיבה שהחלטתי אי שם בנובמבר 2017, עם תחילת הדוקטורט שלי בתחום המיקרוביולוגיה הסביבתית במכון וולקני, להקים בפקולטה לחקלאות, בה אני לומד בחמש השנים האחרונות, מועדון יזמות סטודנטיאלי שיתמקד באגרי-פודטק. כמו רוב הדברים הטובים, הרקע להקמת המועדון הגיעה מצורך אמיתי שחוויתי – ניסיתי לפתח בעצמי מיזם בתחום החקלאות שנולד במהלך המאסטר שלי (שעסק בתחום אחסון תוצרת חקלאית) ונתקלתי בקשיים עקרוניים. לא ידעתי למי לפנות ואיך בכלל מתחילים סטארט-אפ ומקדמים רעיון, זה נראה לי הזוי לגמרי ולכן החלטתי להקים גוף שיעודד ויקדם כישורי יזמות לסטודנטים בפקולטה.

תוכלו לדמיין לעצמכם את האתגרים שכולל הקמה של גוף כזה. את הנהלת הפקולטה בדבר נחיצות הגוף היה קל יחסית לשכנע, על מנת לקבל תמיכה כספית ותקשורתית (למזלי 'נפלתי' על אנשים ונשים נפלאים שמאמינים בחזון וברעיון ותומכים בו בכל הדרך). לאחר מכן עברנו לעסוק בגיוס, הפצה ושכנוע של יזמים, יזמיות, קרנות השקעה ושחקנים אחרים בתעשייה להגיע לעיר רחובות ולשוחח עם סטודנטים/ות. להפתעתי, למרות שלוש שנים של פעילות באגודת הסטודנטים בתואר הראשון, האתגר הקשה ביותר היה דווקא להגיע ללב, לראש ובעיקר לזמן של שאר הסטודנטים/ות בפקולטה. בין אותו עומס כלכלי ואקדמי שהזכרתי קודם, אנחנו מנסים לשכנע את הסטודנטים להגיע דווקא לפעילות שלנו.

ולא שהפעילויות שלנו לא מעניינות – הן מרתקות ובעיקר מסוגלות להטיס את הסטודנטים למעלה בכל הנוגע לעתיד שלהם/ן: סדנאות לינקדאין, הדפסת תלת-מימד, מיט-אפים בנושא קידום עסקי של מיזם, חרקים כמזון עתיד, תכנות בפייתון ואוטוטו גם תכנית אקסלרציה ייחודית שאשכרה מסייעת לסטודנטים לקדם את הרעיון שלהם תוך כדי הלימודים, כדי שיהיו כמה שיותר בשלים להמשך פיתוח עם סיום התואר.

איך אומרים extra-curriculum activities בעברית?

המסר שלי הוא ברור: על אף העומס, נסו להשתתף בכמה שיותר פעילויות 'חיצוניות' ללימודים או למחקר האקדמי עצמו (באנגלית יש לזה מונח נחמד, extra-curriculum activities). כמובן שמספר הפעילויות משתנה בהתאם ליכולת שלכם להתמקד במספר פרויקטים בו-זמנית, וכמובן שברגע שפעילות אחת פוגעת משמעותית באחרת- צריך להתמקד בזו שסדר העדיפויות שלה גבוה יותר, אבל תאמינו לי כשאני אומר שאיכשהו, הסתגלנות האנושית מוציאה מאיתנו הרבה יותר כשאנחנו קצת לוחצים עליה ואני מאמין שתגלו שפתאום תוכלו להכניס ב-16-17 שעות הרבה יותר ממה שחשבתם.

תקימו מועדון יזמות בעצמכם, או כל מועדון אחר שמקדם מטרה שחשובה לכם, תשתתפו בפעילויות שמארגנים גופים וארגונים אחרים – יש כל כך הרבה אופציות היום, שהחוכמה האמיתית היא פשוט לדעת לבחור. והאופציות ליטרלי מונחות מול הפרצוף שלכם – חיפוש קצר בפייסבוק או בגוגל יביא אתכם במהירות לכל האירועים האלו, כמו גם אתרים כמו Eventbrite או Meetup (ועוד טיפ- חפשו ברשימת ה-Events בפייסבוק, תגלו שם אוצרות).

אם אתם/ן סטודנטים/ות בפקולטה, אני מזמין אתכם להצטרף לפעילויות שלנו (אפשר להתחיל מהצטרפות לקבוצת הפייסבוק התוססת שלנו, עם כל החדשות, האירועים וההזדמנויות)- מבטיח שזה ישתלם.


ב-27.3.2019 בשעה 14:00 נשדר לייב הישר מהרדיו החברתי הראשון את התוכנית "קול האקדמיה – עם רלי בריל" ובה יתארחו ברק דרור ושותפו למיזם יותם זך יחד יספרו לנו מה צריך לעשות ומי צריך לתמוך בצעד כדי שיצליח. מוזמנות ומוזמנים לשלוח לנו שאלות בנושא! –  לדף הפייסבוק של התוכנית.


ערך את הפוסט: אורי ראובן

אודות אורי ראובן

בוגר הפקולטה להנדסת תעשיה וניהול בטכניון, משנת 2011 כתב ומ-2013 עורך משנה ב"פקטור, עיתון הסטודנטים בטכניון". כיום כתב ועורך תוכן באתר "סטודנטים שיודעים". מקדם ומציג יוזמות וסיפורים מעוררי השראה של סטודנטים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *