חושבים על דוקטורט בגרמניה? הנה הדרך להגיע לדוקטורט באחת המעבדות המובילות בעולם!
הפוסט של אמיר נקר, דוקטורנט במכון לחקר הפוטוניקה (שבמילותיו הסביר לי שזה "לירות לייזר על דברים ולנתח מה קורה אחרי"), במעבדה שחוקרת את תחום המיקרוביולוגיה, באוניברסיטת פרידריך שילר, ביינה שבגרמניה.
איך הגעתי לדוקטורט בגרמניה, במעבדה מהמובילות בעולם?
אמ;לק – שלחתי מייל ומשם הכל הסתדר
הבטחתי בזמנו לרלי שאחרי שאסיים את התואר השני אכתוב לה פוסט יפה לאתר הנהדר של "סטודנטים שיודעים". איזו עצה טובה לסטודנטים או סיפור שימושי. אז עכשיו אני כותב את זה ביום ראשון (יום חופש כמובן), כשבחוץ יורד שלג, ומחר אני הולך לעבוד אצל אחד הפרופ' הכי נחשבים בתחום שלי. נראה לי שהדרך לכאן היא סיפור מעניין.
שמי אמיר נקר, עשיתי תואר ראשון בחקלאות ושני בביוכימיה בפקולטה לחקלאות והתחום שלי הוא מיקרוביולוגיה. בתואר השני שלי פיתחנו במעבדה שיטה לגילוי של חיידקים במי שתייה.
הרעיון להמשיך לדוקטורט בחו"ל התחיל מזה שהלכתי לסמינר שלא הייתי אמור ללכת אליו. דיברה שם חוקרת ממילאנו ובסוף ההרצאה הנושא כל כך עניין אותי שניגשתי אליה ושאלתי אם היא מחפשת סטודנטים (בלי שום תכנון מראש). כשבאתי הביתה סיפרתי לאשתי ודיברנו על זה. החלטנו שזה זמן טוב בשבילנו להרפתקאה כזו וכמה שנים באיטליה נשמע טוב, אבל בוא נבדוק גם עוד כמה מקומות.
אז מה השלב הבא?
אתה רוצה לעשות דוקטורט בחו"ל אבל בתכלס, מה עושים?
זה מאוד דומה לארץ, התחלתי לחפש חוקרים בתחומים שמעניינים אותי ולשלוח מיילים. יש כאן בעיה אחת מאוד קשה – יש המון חוקרים. אז בעצה של חבר צמצמתי את טווח הבחירה. התמקדתי באירופה (כדי שיהיה קל לבקר את המשפחה), מיקרוביולוגים (כי זה מרתק) ורציתי מדינה שלא מדברים בה אנגלית כדי שאצא מורווח בשפה נוספת. התחלתי לחפש. טיפ – אתרים של כנסים בתחום העניין שלכם.
שלחתי מיילים לחוקר מהולנד במתעסק בפירוק חיידקי של נפט בים, ולחוקר שחוקר ייצור של דלק בעזרת חיידקים, ולחוקרת ההיא ממילאנו שחוקרת ניקוי של פסלי שיש בעזרת חיידקים (מדליק לא?) ולעוד איזה 6 חוקרים. אחד החוקרים ששלחתי אליו מייל היה פרופ' יורגן פופ, מאוניברסיטת יינה בגרמניה. זה האיש שיותר מחצי מהציטוטים שלי בתיזה מגיעים ממנו, המלך של תחום הספקטרוסקופיה (ספקטרוסקופיה הוא תחום מחקר שבו נמדד ספקטרום של רמות אנרגיה או ספקטרום של תדרי קרינה אלקטרומגנטית, כמו למשל תדרי אור).
לכולם כתבתי בערך את אותו מייל, אבל לא בדיוק:
Dear Prof. X,
My name is … and I'm an MSc student at… studying …
I found your research about "Y" very interesting. I'm currently about to finish my master's studies and I'm looking for a lab to do my PhD and was wandering if you have a position available.
I believe I have a lot to offer in a lab because of my experience with…
(כאן צריך להכנס היתרון שלכם לחוקר המסויים הזה)
Please see attached my CV and grade sheet.
Sincerily,
Amir Nakar
ואז הגיעו התגובות
חלק ענו שלא, חלק ענו שיש מקום אבל אין תקציב (שזה מבחינתי לא) וחלק ענו שכן, ו"בוא נדבר על זה".
במציאות המשכתי תהליך עם 3 חוקרים: ההיא ממילאנו, האנשים מגרמניה ועוד מעבדה אחת בטכניון שקיבלתי עליה המלצה ממש ממש טובה.
היו ראיונות בסקייפ, ואפילו טסתי לגרמניה ל-3 ימים לראות את המעבדה (כדאי מאוד!)
מה? טסת עד שם?
בהחלט!
ד"ר פטרה רוש, מהמעבדה של הפרופסור הגרמני, הציעה לי בסקייפ פרוייקט אחר מזה שדיברנו עליו במיילים. הפרוייקט הנוסף נחשב יותר יוקרתי והוא במימון האיחוד האירופי. אבל… היא הייתה צריכה תשובה תוך 3 ימים. השיחה התקיימה ביום חמישי בצהרים. חזרתי הביתה, התייעצתי עם אשתי והחלטנו לטוס באותו הלילה!
סגרנו טיסה, שכרנו רכב מהארץ, שלחתי מייל שאני מגיע מחר אם זה בסדר מבחינתה ופשוט נסענו. היה לילה ללא שינה של התארגנות, נחתנו במינכן ונסענו עוד 4 שעות ברכב כדי להגיע לעיר האונברסיטאית המקסימה. המנחה הייתה בשוק מהנחישות אבל המהלך כל כך הרשים אותה שהיה ברור לי שעכשיו הם יקבלו אותי לכל תפקיד שרק ארצה.
כשהגענו למעבדה דיברתי עם המנחה, עם הסטונדנטים והסתכלתי על הציוד.
לא אשקר לכם, קצת ריירתי. בחיי לא ראיתי מעבדה מאובזרת כל כך טוב, עם צוות כל כך גדול ומגוון. יש להם קטע, שם בגרמניה- יש מנחה-על (הרי הוא פרופ' יורגן פופ) ותחתיו יש מנחים צעירים, במקרה שלנו יש בערך 10. כלומר, על אותם פרוייקטים עובדות 10 מעבדות!!! סטטיסטיקה, כימיה, פיזיקה, מיקרוביולוגיה וכולם עובדים יחד. זה מדהים וגם מאפשר להם לפרסם מלא.
נקודה חשובה
שאלתי אותה על הכסף, על הויזה, כמה הם משלמים והאם אני ואשתי נוכל לעבוד.
התשובה הייתה: בערך 2,000 יורו וכן, אפשר לעבוד.
בסיום הביקור אמרתי להם שאחשוב על זה, שנראה לי שזה ילך, אבל אתן לה תשובה בהקדם.
בקיצור, סגרנו.
שלחתי מייל חיובי, וסיכמנו שאסיים את המאסטר ואבוא באוקטובר.
מכאן התחיל החלק שרוב האנשים מפחדים ממנו: הלוגיסטיקה.
צריך להוציא ויזות, וטיסות, ודירה ומה אשתי תעשה שם וכו' וכו' וכו'. המציאות היא שיש המון מידע, הרבה אנשים עשו את זה לפניך ובכל מקום שתגיע יש מזכירוּת שיודעת לענות לך על השאלות. זה דורש סבלנות ואומץ.
עכשיו נובמבר. אני נמצא היום במעבדה הכי טובה שיכולתי לבקש, וכל מה שהייתי צריך לעשות זה לשלוח להם מייל, להגיד להם שאני מתעניין בתחום שלהם, לדבר באנגלית ברורה, ולהבין את הנקודה.
הם צריכים סטודנטים שיעשו בשבילם את המחקר, בדיוק כמו שאני מחפש מקום לעשות בו את הדוקטורט שלי.
מה המסר שלי בפוסט הארוך הזה?
אפשר לעשות דוקטורט בחו"ל.
זה עובד כמעט כמו לעשות אותו בארץ באוניברסיטה שאתה לא מכיר. החוקרים צמאים לסטודנטים מוכשרים ואם אתם מאמינים שיש לכם מה לתת, יירצו לקחת אתכם. פשוט – תשלחו מייל.
אמיר זמין לשאלות, התייעצויות, שיתוף בחרדות ולעוגיות טעימות בתגובות ובפרטי.
*עוגיות ניתן לשלוח ל Am Herrenberge 11, apartment 325, Jena. DE
חושבים על לימודים בחו"ל? מוזמנים להגיב למטה ולשתף.
רוצים לקרוא על סיפורים נוספים? כנסו
אהלן, זה אמיר.
עברה שנה מאז כתבתי את הפוסט הזה.
בשנה האחרונה קרה הרבה, פרסמתי מאמר, הצגתי את המחקר בכמה כנסים…
האמת שחשוב מכל נולדה לי בת והתחלתי ללמוד מה זה אומר להיות הורה.
רציתי רק לומר 2 דברים:
1. קראתי עכשיו שוב את מה שכתבתי אז והכל נכון, גם בדיעבד. אני מאושר מהמקום שאליו הגעתי
2. כל כמה שבועות אני מקבל איזו פנייה על הכתבה, בדרך כלל בפייסבוק. אז שתדעו שאני מאוד שמח לענות על שאלות, לייעץ, לספר… אתם לא מריעים לי ואפילו להפך. אז אם קראת את הסיפור ורצית לדבר איתי – בבקשה, צור/י קשר! תמיד כיף