הורות ולימודים? זה עניין של צעד צעד

בין הכביסות ואחרי הירדמות הילדים היא מצאה זמן לראות הרצאות, לסכם את החומר ולעבור את התואר בשלום.

כך הצליחה אנסטסיה סאליי לסיים תואר ראשון בהצטיינות, לגדל את שני בניה ולעסוק במגוון עיסוקים

התהליך שלי באקדמיה התחיל בתיכון. החלטתי שאני רוצה להיות רופאה – סיימתי את התיכון בהצטיינות וכבר בחופש הגדול בתום שנת הלימודים של כיתה י"א נרשמתי לקורס פסיכומטרי שבו – קיבלתי ציון נמוך 560 ולא מספק לרפואה. במהלך השירות הצבאי נבחנתי בעוד שתי בחינות, מבחינה לבחינה הציון השתפר אך עדיין לא הספיק.

בתום השירות הצבאי הכרתי את בן זוגי ואב ילדיי. מיד לאחר החתונה החלטתי לחשב מסלול מחדש בנוגע למקצוע שאותו ארצה ללמוד.

אחרי החתונה עברנו להתגורר בחו"ל לטובת סיום לימודיו של אישי ושם, החלטתי שאני לא רוצה לבזבז זמן ונרשמתי כתלמידת חו"ל לאוניברסיטה הפתוחה במסלול הראשון שהיה נשמע לי מעניין – מדעי המדינה ותקשורת.

כבר אחרי הסמסטר הראשון הבנתי שבחרתי נכון! הקורסים היו מעניינים, גיליתי שהתחום הזה מושך אותי וככל שהתקדמתי עם הלימודים הבנתי שגם בחרתי נכון עם האוניברסיטה. המנחים, רובם המוחלט, היו נעימים וקשובים, ענייניים ובעלי נכונות ללכת לקראתי בכל פעם שהייתי צריכה חידוד עם החומר או מידע מעשיר נוסף.

כעבור ארבעה חודשים של מגורים בחו"ל חזרנו לארץ והתחלנו לעבוד בארגון גדול – בן זוגי קיבל על עצמו תפקיד ניהולי של בית מלון קטן בטבריה בבעלות הארגון, אני עבדתי באותו הארגון כמתרגמת ואחראית מדיה (ניהול האתר בשפה האנגלית, הפייסבוק והאינסטגרם) וכך יצא שהן את ההיריון, העבודה וגם המבחנים הראשונים, עשיתי בקמפוס של האוניברסיטה הפתוחה בטבריה.

אמאל'ה!

ממש אחרי תקופת המבחנים הראשונה ילדתי את בני הבכור גבריאל. גיליתי, אגב, שאפשר לעשות מבחן עם צירים.

עוד לפני שהגיע לגיל 3 חודשים גיליתי על הריון נוסף – אמא'לה! איך אני אצליח? בן זוג שעובד מסביב לשעון, רחוק מאמא ואבא, רחוק מאחותי ועם שני תינוקות?

קיבלנו החלטה משותפת לעבור להתגורר במרכז לצד הוריי כדי שתהיה לי עזרה עם הבנים וכך היה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מה שחששתי ממנו באוניברסיטה הפתוחה הוא הנטייה "למרוח" את התואר – מה שעזר לי להימנע מזה היה להדפיס את תוכנית הלימודים טרם תחילת התואר, סימנתי לעצמי כמה קורסים עליי לעבור – אילו בחירה, אילו חובה.

התחלתי עם הקורסים שהם בחירה כי ככה היה נראה לי נכון לנהל את זה, שהרי בכל מקרה עליי ללמוד אותם ועמדתי ביעדים שהצבתי: 2-3 קורסים פר סמסטר, בתקופת הלידות שניים בלבד ולקראת סופו של התואר לקחתי גם ארבעה קורסים בסמסטר כדי "לכפר" על הסמסטרים שבהם למדתי שני קורסים.

דבר נוסף שלמדתי הוא ששקדנות והצבת מטרות זה ממש חשוב. בסמסטר הראשון הציונים דשדשו, לא הבנתי איך ללמוד נכון – הייתה קצת שאננות ויצא שהגעתי לדקה ה-90 עם המון חומר שעליי ללמוד, נתקפת פאניקה לפני מבחן כי אינני יכולה לכסות כל כך הרבה חומר בתקופה כה קצרה של שבועיים וחצי.

הסוד היה פשוט: לפרק את המטלות לגורמים – ללמוד לאורך הסמסטר כל יום קצת, ואכן, אחרי ההרדמות של הבנים ובלילות הלבנים כשהקטן שלי ינק הייתי מחוברת להרצאות האופק של האוניברסיטה הפתוחה. בני המשפחה צחקו שהוא הסטודנט הכי צעיר כי מינקות במהלך הלילות הוא מאזין איתי להרצאות על ביטחון לאומי, חקר התקשורת ושיטות מחקר 🙂

צעד צעד.

זה מה שאמרתי לעצמי כשהתיישבתי ללמוד חומר שאינני מבינה בכלל – צעד צעד, תביני על מה מדברת הפסקה הראשונה ומשם תמשיכי. צעד צעד. ככה הייתי מגיעה לסוף הסמסטר כאשר אני לא רק זוכרת את החומר אלא אני מבינה אותו.

כל ערב – משעה 22:00 עד בערך שאני מתעלפת מעייפות – הייתי מתמללת את ההרצאות של הלימודים.

למי שלא מכיר את האוניברסיטה הפתוחה – אינני יודעת כיצד הדבר במסלולים אחרים, אך במסלול שלי הרוב המוחלט של הקורסים נלמדו באופן מקוון. כל הרצאה הייתה עולה לאתר הקורס, הייתי צופה כל הרצאה במשך יומיים, שלושה. כל פעם קצת בערב ומתמללת אותה. כך הייתי מגיעה לתקופת המבחנים עם סיכומים מוכנים וטובים של כל החומר הנלמד.

עם הזמן, התמקצעתי כל כך בתמלול ההרצאות שאפילו הצלחתי לעבוד מהבית כמתמללת ועורכת תוכן.

במהלך התואר הראשון יש "סדנאות" שהן הקורסים היחידים בתואר שהנוכחות בהן היא חובה. אני כן יודעת לומר שהן נותנות כלים מעשיים וממש חושפות בצורה אמיתית למה ניתן לעשות עם התואר. אני עשיתי "סדנה לכתיבה עיתונאית" ו- "סדנה ליחסי ציבור". בזכותן, עבדתי מהבית במשרד פרסום ויחסי ציבור: כתבתי טקסטים לאתרים, ערכתי תוכן וכתבתי תוכן פרסומי. עבודה שאמנם לא הייתה עם הכנסה גבוהה כי עבדתי רק בין 2 ל-4 שעות ביום, אך היא כן אפשרה לי להיות עם ילדי בבית עד גיל שנתיים (של הקטן). באזור שבו אנו מתגוררים (מערב ראשון לציון), גן פרטי עבורם עולה על סכום של 5 אלף ש"ח בחודש והשיקול הכלכלי ניצח כאן – לא משתלם לנו כלכלית להכניס לגן.

כך, כשהילדים ישנים שנת צהריים – כתבתי עבודות. כששטפתי כלים – למדתי מהרצאה מוקלטת. כשמיינתי וקיפלתי כביסה בלילה אחרי ההרדמות – האזנתי להרצאה מוקלטת.

לקח לי שלוש וחצי שנים לסיים את התואר – אינטנסיבי מאוד, מאתגר, כלל המון בכי ועייפות ובמבט לאחור אני יודעת לומר שאין לי מושג איזה כוח דחף אותי ככה. חשוב לי לומר שאינני איזו סופר-וומן. ללא תמיכה ועזרה מאישי והוריי אני מניחה שלא הייתי מצליחה לסיים את התואר בקצב הזה.

מה אפשר לעשות

התואר הזה הוא מעט בעייתי כי הוא נותן טווח רחב מאוד של פעילות ובשורה התחתונה לא מאוד ברור מה עושים איתו. זה לא "מקצוע" ביד כמו מורה, מהנדסת או רופאה. הוא מאוד כללי ולכן חשוב מאוד לא "לאבד" את עצמך מהמקום שבו אין לך מושג מה לעשות! מי את? מה את? מה את יודעת לעשות?

אז אפשר לערוך תוכן ולעבוד עם טקסטים, אפשר להפוך לעיתונאית וכתבת – לעבוד אולי בדסק חדשותי, בחברות יחסי ציבור, בקידום אתרים.

אפשר להתקבל לתוכניות צוערים שונות – לרשויות מקומיות, משרדי חוץ ומשרדי ממשלה.

אפשר להמשיך למגוון עבודות אדמיניסטרציה וניהול – כאן התואר אולי פחות רלוונטי מבחינה מעשית של יישום החומר הנלמד, אלא נותן יותר "וי" מבחינת המעסיק. מה שקובע אלו יכולות שנרכשו (בעיניי) דווקא במסגרת התואר  – כמו ארגון וסדר, אחראיות, הגדלת ראש, שקדנות, השגת מטרות וניהול נכון של המשימות.

ולסיום אפשר להמשיך לתחום המחקר – בעודי כותבת את עבודת הסמינריון האחרונה בתואר, נרשמתי "על-תנאי" ללימודי תואר שני באוניברסיטה הפתוחה במסלול המחקרי למרות שאני עובדת באוניברסיטת תל אביב ויחסית נוח לי מיד אחרי העבודה לגשת להרצאות – החלטתי ללמוד בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב. היחס האישי של המנחים והמרצים, בעיניי, הוא יקר מפז. אני מאוד אוהבת את הגישה של האוניברסיטה הפתוחה, הבירוקרטיה הנגישה שלה ורמת הלימודים הגבוהה שהיא מציעה.

אינני יודעת בבירור איזה תחום אחקור מאחר ורק לפני שבוע סיימתי סמסטר א' לתואר שני.

מאחלת הצלחה לכל החכמאמות באשר הן ומצרפת הרצאת TED שעזרה לי לצלוח רגעים קשים!


לסיפורים נוספים 

לקבוצה שנותנת השראה- אמהות באקדמיה

לתמיכה וסיוע במהלך התואר או לפניו.

ערך את הפוסט – אורי ראובן

אודות אורי ראובן

בוגר הפקולטה להנדסת תעשיה וניהול בטכניון, משנת 2011 כתב ומ-2013 עורך משנה ב"פקטור, עיתון הסטודנטים בטכניון". כיום כתב ועורך תוכן באתר "סטודנטים שיודעים". מקדם ומציג יוזמות וסיפורים מעוררי השראה של סטודנטים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *