הנדסה כימית בטכניון – לא מה שחשבתם

רגע, על מה חשבתם?

לימודי הנדסה כימית, כשמה כן היא, משלבת את לימודי ההנדסה עם לימודי הכימיה והמקצוע עצמו עוסק בייצור והפקה של כימיקלים. המהנדסים הכימיים, חייבים להכיר את התכונות של החומרים השונים כדי שיוכלו לנצל אותם בחוכמה לייצור דברים מגניבים בתעשייה ולעשות בוכטות של כסף (האמנם?).

כששאלתי את ספיר, סטודנטית שנה אחרונה במסלול להנדסה כימית בטכניון, היא ענתה לי שזה תחום מאוד רחב שקשה לקשר אותו למשהו אחד ולהגיד "על זה מדובר". במובן הכי בסיסי ומה שמתמקדים בו בעיקר בלימודים (ההנדסה הכימית הקלאסית) מדובר בהנדסת תהליך. כל מקום שמייצר משהו בעצם עושה זאת דרך תהליך מסוים ומחושב שדורש הרבה תשומת לב ופיקוח.
מהנדס התהליך מבצע בדיקות שוטפות, מטפל בתקלות ועושה ניסויים שונים להבין איך אפשר לשפר את התהליך.

ברמה יותר גבוהה (לרוב דורש תואר שני ומעלה) יש R&D – Research and Development – מחקר ופיתוח.
אלו המוחות מאחורי המוצר החדש שבדיוק השיקו. כמו שזה נשמע, החבר'ה האלו מבצעים ניסויים שונים (בדומה לאקדמיה) למציאת פתרונות ומוצרים חדשים שיפתחו את המפעל וידאגו להמשכיותו. ישנם גם מהנדסים שעוסקים בתכנון מפעלים, בהייטק, בבטיחות ובקרה ובעוד תחומים רבים ומגוונים.

ספיר רגב, בגן האקולוגי בטכניון.

נעים מאוד!

ספיר רגב, שנה אחרונה בתואר ראשון להנדסה כימית בטכניון, במקור משוהם.

כשהשתחררתי מהצבא לא ידעתי מה אני רוצה ללמוד והחלטתי לעבוד ולחסוך כסף עד שאגיע למסקנה ובינתיים חרשתי את האינטרנט כדי להבין מה המקצועות שאפשר ללמוד בארץ. לא העליתי על דעתי את האפשרות ללמוד בחו"ל כי לא הכרתי אף אחד שעשה זאת (למעשה, הסטודנטית היחידה שהכרתי באותה תקופה הייתה אחותי שבדיוק סיימה תואר ראשון).

ניגשתי למשימת החיפוש עם רשימת מכולת של המקצוע המושלם עבורי

– מקצוע ריאלי עם נטייה חזקה לכיוון ההנדסה.
רציתי ללמוד משהו שמכיל בתוכו הרבה תחומים ושאלמד דרכו על העולם ואיך הכל עובד.

– מקצוע שיש בו תעסוקה ואין עודף אנשים שעוסקים בו.

– מקצוע שישלב עבודה משרדית וחשיבה עם עבודה פיזית וסיורים.

– מקצוע עם שכר הולם כך שאוכל להתקיים בכבוד.
כך למשל לימודי הוראה ירדו מהפרק למרות שזה היה חלום שלי כשהייתי קטנה.

– לא מדעי המחשב, חשמל או מכונות.
שלושה תארי הנדסה שהחלטתי שלא אהנה לעסוק בהם בהמשך.

– תנאי קבלה שאוכל לעמוד בהם*

*היום אני יודעת שזה קשקוש ושאפשר להגיע לכל מקום שרוצים

הבעיה היא שאין מספיק מידע לגבי אפשרויות הקבלה למסלולים שונים ומי שלא מכיר מישהו לדבר איתו הרבה פעמים הולך לאיבוד וחושב שהאופציה היחידה היא להצליח בטירוף בבגרויות ובפסיכומטרי כדי להתקבל. בפועל, אם הבגרויות ו/או הפסיכומטרי לא מספיק גבוהים כדי להתקבל למה שרוצים (איפה שרוצים) אפשר לשפר. ההבדל בין מה שהצלחנו בתיכון לבין מה שאנחנו מסוגלים לו בהמשך הוא תהומי ומי שבקושי עבר ב-4 יחידות מתמטיקה ייתכן שיצטיין ב-5.

עם זאת, קיימת גם אופציית המכינה. כביכול זה לא נשמע רעיון כל כך טוב – זה עוד שנה ועוד כסף ובכלל לא מבטיח שנתקבל. אבל האמת, מי שעשה את המכינה הגיע ללימודים יותר מוכן לעומת כל השאר. אלו שהיו במכינה הקדם אקדמית הכירו טוב את הבסיס ולא רק במתמטיקה גם בכימיה ובפיסיקה. לעומתם, אנחנו היינו צריכים להיזכר מה זה סינוס וקוסינוס שלמדנו בימי התיכון. בנוסף, מי שהגיע משגרת למידה יש לו יתרון לא מבוטל לעומת מי ששנים לא למד למשהו מורכב יותר מהפסיכומטרי, והם עוד קיבלו הזדמנות להתנסות בלימודים ברמה קצת יותר קרובה לזו של הלימודים בטכניון לעומת התיכון.

מי שמשקיע ויש לו מטרה – מצליח.
יש המון סיפורים של אנשים שהיה נראה שאין להם סיכוי והיום הם לומדים או סיימו ללמוד את אחד התארים שיותר קשה להתקבל אליהם. כמובן שיש גם את האופציה של אפיק מעבר – מתחילים ללמוד בפקולטה אחרת (חשוב שזה יהיה מקצוע שלא יהיה נורא אם בסוף תשארו בו) ועל סמך הציונים בשנה הראשונה עוברים לפקולטה הנחשקת.

אם נחזור לסיפור רשימת המכולת

לרגע לא חשבתי שאמצע משהו שמקיים הכל – עד שקראתי על הנדסה כימית.
זה היה קליק מיידי, מאותו רגע הצבתי לעצמי מטרה להתקבל ללימודים במקצוע והתחלתי לקרוא איפה אפשר ללמוד אותו בארץ ומה תנאי הקבלה במוסדות השונים. הבנתי שמתוך האוניברסיטאות הקיימות, היחידות שמלמדות את המקצוע הן הטכניון, בן גוריון ואריאל. כנראה שלא הייתי מאוד טובה בחיפוש בזמנו כי המכללה היחידה שמצאתי הייתה סמי שמעון.

לדעות קדומות תמיד יש השפעה, לכן הדבר הראשון שחשבתי זה "אני אלמד בטכניון" ואז החלטתי שלא יזיק לברר גם לגבי שאר המוסדות. לא הסתדרתי עם האתר של אריאל ובכל מקרה לא אהבתי את הרעיון של ללמוד קרוב לשטחים אז פסלתי את אוניברסיטת אריאל מהרשימה.

כשהתקשרתי להבין במה מדובר בסמי שמעון הם אמרו שאצטרך לעשות מכינה במשך שנה בגלל שלא היו לי חמש יחידות בבגרות במתמטיקה. בגלל שזו הייתה בחירה אחרונה מבחינתי, וידעתי שאני יכולה להתקבל לאוניברסיטה בלי מכינה פסלתי גם את האפשרות הזו – דעות קדומות, אמרנו.

בן גוריון והטכניון נשארו על הפרק

הלכתי ליום הפתוח בשתי האוניברסיטאות אך כשהגעתי לטכניון העיניים שלי נפתחו. הכל היה ירוק והיה קל להתמצא ולהבין לאן ללכת על מנת ללמוד על מסלול הלימודים שמעניין אותי וגם הסטודנטים היו מאוד נחמדים. לעומת זאת, אוניברסיטת בן גוריון הרגישה לי אפורה ומלאה באבק. שמעתי בעבר על חיי החברה הנהדרים, אבל לא נהנתי כל כך לדבר עם הסטודנטים בדוכנים שהיו מוצבים שם. בנוסף, כולם אמרו לי שעדיף לא ללמוד שם הנדסה כימית בטענה שהסגל לא מתחשב בסטודנטים, המבחנים כוללים חומר שלא נלמד במהלך הסמסטר ובאופן כללי הסטודנטים אומללים.

בכל זאת נרשמתי לשתי האוניברסיטאות, למרות שידעתי שלטכניון יש סיכוי גבוה שאתקבל בעוד שבבן גוריון, בגלל סכם ההנדסה, הסיכוי היה נמוך. הרגשתי שזה יהיה גיבוי – רק למקרה ש… וחיכיתי לתוצאות.

התקבלתי לטכניון!

מבן גוריון התקשרו לבשר שלא התקבלתי אבל אני יכולה להתחיל בתואר בכימיה ואם הציונים יהיו טובים לעבור להנדסה כימית.
אמרתי "לא תודה" כי למה שאלך למקום שלא רציתי כדי להתחיל תואר שלא רציתי כשכבר התקבלתי למקום ולתואר שעניינו אותי?התחלתי את התואר שנה אחרי שהשתחררתי. במהלך הסמסטר הראשון הרגשתי שאני מבינה הכל, הצלחתי בכל תרגילי הבית ונהניתי מאוד. הסטיגמה שאין חיי חברה בטכניון לא נכונה – האנשים מדהימים, אגודת הסטודנטים מרימה מסיבות, יש חוגי ספורט, חד"כ ובריכה, יש סדנאות בתשלום סמלי… כיף גדול.

ואז הגיעה תקופת המבחנים

לא הצלחתי כמו שחשבתי שאני יכולה, זו הייתה הפעם הראשונה שהבנתי שאני כנראה לא יודעת להביא את עצמי לידי ביטוי במבחן או שאני לא יודעת ללמוד למבחנים כמו שצריך. אומנם לא נכשלתי, אבל לא הייתי מרוצה. בסמסטר ראשון, הדבר שהכי הפחיד אותי זה לגשת למועד ב', ועוד אחרי שעברתי את מועד א'! הרי לוקחים את הציון האחרון, ומה עם המועד ב' יהיה קשה יותר?

אחד הדברים היותר חשובים שלמדתי בשנה השנייה לתואר היה לא לפחד.
אם אני יודעת שאני מסוגלת ליותר – אני מסוגלת ליותר.
התחלתי לגשת למועדי ב', עד שלושה בסמסטר. זו הייתה ההחלטה הכי טובה שקיבלתי בנוגע ללימודים בתואר. הממוצע הסמסטריאלי שלי במהלך הסמסטרים האחרונים גבוה ב-10 נקודות מהסמסטר הראשון, והכללי ביותר מ-5.

ושאלת השאלות – איך מממנים תואר כשגרים רחוק מההורים?

אחד הקשיים הגדולים כסטודנטית שלומדת רחוק מהבית ולא באה ממצב סוציואקונומי בעייתי הוא הקושי הכלכלי. בזמן שהחסכונות מספיקים לשלם על הלימודים עצמם, אני נדרשת לשלם גם על שכר דירה וחשבונות כי לא קיבלתי מעונות, בגדים כי אי אפשר ללבוש את אותו הדבר במשך 4 שנים, אוכל ובילויים.

בשנה הראשונה הייתי מלגאית פר"ח, הניסיון הזה לימד אותי הרבה על עצמי ועל העולם, אבל גם היה מאוד קשה להקדיש את הזמן שלי למשהו שלא היה הלימודים, בעיקר בזמן תקופת המבחנים. ההמלצה שלי – לחכות עם המלגות לשנה שנייה כדי להתבסס בלימודים. בשנה השנייה ניסיתי מלצרות אבל זה התברר כאסון לבריאות והעברתי את הסמסטר הרביעי בלי הכנסה.

בשנה השלישית התחלתי לכתוב ל"פקטור" – מגזין הסטודנטים בטכניון, אני שם עד היום. זה לא מהווה הכנסה משמעותית אבל כמי שאוהבת לכתוב, זה מספק לי הפוגה נעימה מהלימודים ומשלם את הביטוח הלאומי. בנוסף, ניסיתי שוב להיות מלגאית בשנה זו והשתתפתי בשתי מלגות. אלו לא מלגות שהייתי ממליצה עליהן מסיבות שונות ולכן לא ארחיב ואפרט על מנת לא להפיץ שם רע – יכול להיות שהן יתאימו יותר לאנשים אחרים.

מה עושים עם תואר בהנדסה כימית?

בשנה הקרובה אתחיל את השנה הרביעית והאחרונה לתואר. אני מתחילה לחשוב על אפשרויות המשך, ייתכן שאצא לתעשייה כפי שתכננתי כשהתחלתי אז סביר שאמצא את עצמי במשרה ראשונה כמהנדסת תהליך, משם אעלה בדרגות בתקווה להגיע למעמד בעל השפעה. ייתכן גם שאמשיך לתואר שני במקצוע חדש. אני בודקת וחוקרת את הנושא וההתחלה החדשה באופק מאוד מרגשת.

חשוב לשים לב שיש משרות סטודנט בהנדסה כימית, אבל לא הרבה. את המשרות הקיימות אפשר להתחיל כסטודנט שמתחיל שנה שלישית ולעיתים רחוקות שנה שנייה. אז חשוב להיות עם היד על הדופק ולהתחיל לחפש עבודה בזמן אם מעוניינים לעסוק במקצוע בתעשייה כסטודנט. בנוסף, זה לא מקצוע שמתאים לכל אחד ואני מכירה הרבה שהבינו על מה מדובר כשכבר היה מאוחר מדי.

אני ממליצה בחום לקרוא על התואר, מה הקורסים שלומדים ואת הסילבוסים שלהם ולא רק בשנה הראשונה. אין צורך למהר וחשוב שתבחרו במקצוע שהכי נכון לכם.


ספרו לנו על מה חשבתם, מוזמנים להגיב למטה.
רוצים לקרוא על סיפורים נוספים? כנסו
מתקשים לקבל החלטה מה ללמוד? המפגש הזה בשבילכם.

אודות רלי בריל

מי אני?
רלי בריל, מקימת האתר "סטודנטים שיודעים", מייסדת קהילת "אמהות באקדמיה", בוגרת האוניברסיטה העברית, מרצה ומנחת סדנאות לעידוד לימודים ומניעת נשירה, שדרנית ברדיו החברתי הראשון בתוכנית "קול האקדמיה" ובכללי- לא נחה לרגע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *