תזונה סטודנטיאלית – מה לאכול בשיא הלחץ? וגם כמה מתכונים שווים

מישהו אמר אוכל?

בים המשימות אנו שוכחים לעשות את הדברים הבסיסיים ביותר כמו להזין את הגוף שלנו בדברים חיוביים בהתאם לאורך החיים. רון פוקס מציג גישה מעניינת לשמור על תזונה נאותה ביחד עם מתכונים שווים במיוחד.

סטודנט הוא משהו לא נורמלי, על-טבעי כמעט. הוא מכניס את עצמו למרתון של ארבע שנים בממוצע ללא הכנה מוקדמת, אימונים, או צוות מקצועי התומך בו. מעין ספורטאי חובב אבל בצורה הכי אקסטרים שיכולה להיות. תמיד אומרים שהדבר הכי מסוכן זה ספורט חובבני/לא מקצועני משום שזה בעצם ONE MAN SHOW – הכל מוטל על האתלט ללא תמיכה וליווי מקצועי שאמור לשמור עליו ולשפר את ביצועיו ועתידו.

אם לנסות לתאר את חיי הסטודנט במילה אחת בלבד זו תהיה המילה התשה. הוא משקיע את כל המשאבים הנפשיים והפיזיים שלו עד הטיפה האחרונה, וכל המאגרים שעומדים לרשותו בתחילת המרוץ (כל אחד ומאגריו האינדיבידואליים) הולכים ונשחקים לאורך הדרך הארוכה.

בפוסט זה לא נתעכב על תוצאות ההתשה, אלא נתמקד בכמה דברים בסיסיים שיעזרו לעשות את השינוי – איך כל אחד יכול לתמוך בעצמו לאורך הדרך, ולנסות להשיג בעצמו את האפקט שיוצר צוות של ספורטאי מקצועני.

לנשום, לישון ולאכול

אלה שלושת הכללים לשמירה וטיפוח החיים. נשמע פשוט, אבל ממש לא קורה בפועל אצל רוב האנשים ובטח שלא בחיי הסטודנט. אני יודע שזה משהו שקשה ליישם כשמערכת השעות של הלימודים והעבודה נפרסות לאורך כל 24 השעות ביממה, אבל זה משהו שכן צריך להיות בתודעה ולראות מה אפשר ליישם ממנו על בסיס יומי.

אז בואו נדבר קצת על תזונה.

ישנו מודל מוכר מהרפואה הסינית שמדבר על חמשת המעברים. אחד מהם הוא מעבר האדמה – הציר שמאפשר את השינוי, האספקט התומך, מייצב, משמר, תוחם ומגן.

חמשת האלמנטים

האיברים המשויכים למעבר זה הם הלבלב/טחול והקיבה – השייכים למערכת העיכול. האיברים מקבלים את החומרים מבחוץ (מזון ומידע), מכילים אותם, עושים עליהם מניפולציה ומפרקים אותם. כלומר ממירים אותם לחומר גלם שמיש לגוף שממנו מפיקים את כל החומרים המשמשים לתפקוד היומיומי כמו אנרגיה, שומן, דם, נוזלי גוף, מערכת חיסון ועוד ומשם משנעים אותם לתחנות הבאות ולמקומות בהם נצרכים חומרים אלה או במילים אחרות: T&T טרנספורמציה וטרנספורמציה, הבסיס לתפקוד הגוף והנפש.

אז מה בעצם רוצה הסטודנט? להיות ערני ומרוכז יותר; למזער את נזקי הסטרס המטורף בו הוא נמצא לזמן ממושך; להקנות בסיס טוב לפעולת הגוף ולכל שאר המערכות על מנת לתפקד בצורה אופטימלית ולהשיג את המרב והמיטב מתקופת הלימודים, או במילים אחרות: להיות מסוגל להכניס משהו מבחוץ, להפוך אותו ולתת לו צורה בהתאם למה שהוא צריך- IN-FORMATION-T&T.

לכן, כשמדברים על תזונה לסטודנטים, הדבר הראשון שצריך לעלות במחשבה הוא:

איך לחזק את האדמה?

כאשר רוצים לחזק, לשקם ולהזין את הגוף, נעדיף לצרוך יותר מזון מבושל ופחות מזון RAW. מזון מבושל הוא קל יותר לעיכול, קל יותר לספיגה ולהטמעה בגוף ובנוסף מביא איתו יותר את איכויות האדמה של חום ולחות לעומת מזון RAW שהוא בעיקר מקרר ומייבש.

ברפואות המסורתיות מסתכלים ומתארים את תופעות הטבע שביניהם בני האדם, הבעיות הרפואיות, המזונות והצמחים על ידי איכויות. ישנן איכויות בסיס החוזרות על עצמן בכל הרפואות המסורתיות והן: חום, קור, יובש ולחות.

לדוגמה: מצב של לימוד אינטנסיבי יוצר חיכוך עודף עם העולם – המון מידע, שימוש מוגבר באמצעים אלקטרוניים, תקשורת אינסופית עם אנשים, מרדף בלתי פוסק בלו"ז מטורף – הם מעודדים משב של יובש (או VATA ברפואה ההודית) ומכך נרצה מזונות מלחלחים ומזינים על מנת לרכך ולהחליק את החיכוך הבלתי פוסק הזה.

הדלועים

משפחת הירקות של מעבר האדמה היא משפחת הדלועים. ירקות הגדלים ומשתרעים על האדמה, רכים, מלחלחים ומזינים. הם תומכים במערכת העיכול ובעיקר בקיבה באספקטים של קירור או חימום ולחלוח. הדלועים הירוקים, שהם המלפפונים והקישואים השונים, הינם קרירים ומלחלחים לעומת הדלעות השונות בצבע הכתום, שהן חמימות ומלחלחות. צריכה קבועה של ירקות אלה תהיה החלטה נבונה במצבים בהם נרצה לתמוך בעיכול ובגוף.

הסוככיים

משפחה נוספת היא משפחת הסוככיים. משפחה שתומכת, מגינה וגם מניעה את האדמה ומכילה גזר, סלרי, פטרוזיליה, כוסברה, שמיר ושומר. התבלינים של משפחת הסוככיים, כגון כמון, שמיר, קימל, כוסברה, זרעי וכוכבי אניס, הינם הנפוצים ביותר בשימוש בעולם והראשונים לתמוך ולאזן את מערכת העיכול.

שילוב שתי המשפחות הללו בתפריט היומי תורם רבות לתמיכה, איזון ושיפור מערכת העיכול ויכול למנוע ולטפל בבעיות עיכול רבות.

מניסיוני רוב האנשים שמים את הדגש בתזונה "בריאה" על המזונות עצמם, כלומר "מה בריא ומה לא", אך הם מתעלמים מחשיבות טכניקת הבישול שהיא לרוב חשובה יותר מהמזונות עצמם.

העיכול אוהב מזון מבושל. הקיבה תעדיף מזון המבושל עם נוזלים כמו תבשילים ומרקים והלבלב אוהב מזון מבושל קלות קריספי ויבש יותר כמו למשל מוקפצים – טכניקה בה המזון עובר בישול קל ומביאה איכות של תנועה וקלילות.

שילוב מזונות שונים באופן כללי ובמיוחד כאלה התומכים בעיכול ביחד עם טכניקות בישול אלה, בהתאם לצרכים האינדיבידואליים של האדם, מבטיח תמיכה וטיפוח של מערכת העיכול.

מתכונים

כמובן שאפשר להמליץ על מרקי עוף ובקר, מוקפצים שונים ו"נישימה", שהיא צורת בישול יפנית מחזקת, אבל אבחר לתת שלושה מתכונים הבאים לתת מענה לצורך נוסף של הסטודנט או האדם שחי בדרכים, והיא "מיני ארוחה" או ארוחה בצלחת – משהו שאפשר להכין למספר ימים ולקחת במנות לדרך. הרעיון הוא שזו צריכה להיות מנה אשר מכילה את כל מרכיבים אשר אמורים להימצא בארוחה מלאה: ירקות, חלבון, שומן ודגן.

פשטידת דלעת

400 דלעת מגורר

2 גזר-280 מגורר

כמות יפה של פטרוזיליה וכוסברה קצוצים

16.5 ג'ינג'ר(חצי אצבע)

2 שיני שום

4 ביצים אורגנים אומגה 3

10 כפות אגוזים-זרעי דלעת וחמנייה קלויים או מושרים

150 גר קמח טף כהה(כוס וחצי)

חצי כף מלח ים אטלנטי, כמון, ג'ינג'ר יבש, גראם מסאלה

לערבב הכל יחד, לשטח בתבנית על ניר אפיה ולאפות 35 דקות על 180 מעלות.

לביבות אורז וירקות

1 גזר גדול מגורר

חופן עלי נענע וכוסברה קצוצים

1 שן שום

חתיכה קטנה של ג'ינג'ר טרי קצוץ

חופן שקדים מושרים קלופים וקצוצים

ביצה אורגנית עם אומגה 3

2 כפות קמח טף כהה

כוס וחצי אורז מבושל עם שמן זית, מלח ים אטלנטי וזרעי ינסון (אניס)

כפית מלח ים אטלנטי, כפית זרעי ינסון

לערבב הכל יחד להכין קציצות ולטגן במעט שמן קוקוס/שומשום/גהי או לאפות בתנור

תוספות אפשריות-כל קמח/זרעים טחונים/מושרים/ירק טרי ומגורר/דגן מבושל כמו קינואה/בורגול

אורז מוקפץ

כולנו מכירים את ה FRIED RICE ברחובות בנגקוק אך האמת היא שזו מנה בעיקר לתיירים. בתאילנד אוכלים אורז מוקפץ בכמה מצבים – כחלק מארוחה שלמה כלומר שולחן גדול מלא מנות כשאחת מהם תהיה אורז מוקפץ, כאוכל לדרך או כמנת שאריות של אורז מאתמול עם חזיר/עוף וירקות מוקפצים.

זוהי מנה קלילה פשוטה כיפית שיכולה להתאים לכל ארוחה וכאוכל למהלך היום

חותכים דק או משתמשים בירקות שיש במקרר כמו גזר, בצל ירוק, כרוב, נבטים, בצל, אפונה או כל מה שמתחשק (אני מעדיף גזר נבטים ובצל ירוק)

בווק או מחבת מטגנים בשמן קוקוס/שומשום/גהי ביצה אורגנית אומגה 3 (אלא אם כן משתמשים בעוף ואז מתחילים איתו).

מוסיפים אורז בטמפרטורת חדר (עדיף מאתמול)

מתבלים במעט רוטב דגים וסויה. אפשר מעט סוכר, צ'ילי גרוס ופלפל לבן למי שרוצה להרגיש בתאילנד, מערבבים היטב ומוסיפים את הירקות.

מקפיצים על אש גבוהה תוך כדי ערבוב(ולא מעיכה) ולחצי דקה ומכבים את האש

סוחטים מעט לימון מערבבים ומעבירים לצלחת או כלי אחסון

אפשר לאכול עם ירק טרי כמו מלפפון/כרוב (לא לסובלים מגזים וחולשה עיכולית)

טיפ חשוב למוקפצים באופן כללי – לא להכין/להקפיץ יותר ממנה אחת או 2 במכה!

עוד כמה נישנושים

בנוסף לתזונה תומכת המותאמת באופן אישי, אפשר גם לצרוך תוספים או צמחי מרפא בחליטות על בסיס יומי, על מנת לתת מענה לצרכים נקודתיים וספציפיים יותר. כמובן שהתאמת צמחי מרפא צריכה להיות על פי אבחנה והתאמה אישית, אך רק לשם המחשה אציג מספר צמחים:

  • גוג'י ברי – פירות מתוקים מיובשים אשר משמשים בחליטה להזנת נוזלי הגוף והדם עם דגש על העיניים והעור. הם מתאימים למצבי יובש באיברים אלו כמו עור יבש ועיניים יבשות ושורפות עקב שהייה קבועה מול מסכי המחשב. המינון יהיה תה מכף צימוקי גוג'י ליום כשאפשר לשלב עם חתיכת ג'ינג'ר טרי על מנת לתמוך בעיכול היות והצימוקים כבדים לעיכול.
  • אסטרגלוס – שורש מוכר אשר מחזק את האדמה ובעיקר את מערכת החיסון. מחמם מעט ומחזק את הריאות כמניעה לסובלים בחורף או בכלל ממערכת חיסון רגישה.
  • קודונופסיס – צמח עדין המחזק את העיכול והריאות, לא מייבש, תומך ועדין המתאים לשימוש ארוך טווח על מנת לחזק ולתמוך באדמה.

ורק תזכרו לנשום לישון ולאכול – שלושת כללי הבסיס לטיפוח החיים.


לסיפור הלימודים של רון

ערך את הפוסט – אורי ראובן

אודות אורי ראובן

בוגר הפקולטה להנדסת תעשיה וניהול בטכניון, משנת 2011 כתב ומ-2013 עורך משנה ב"פקטור, עיתון הסטודנטים בטכניון". כיום כתב ועורך תוכן באתר "סטודנטים שיודעים". מקדם ומציג יוזמות וסיפורים מעוררי השראה של סטודנטים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *